נגעת לי בלב ...

אני כותבת מילה ומוחקת, מתחילה מחדש ושוב מוחקת ...

אני באמת מנסה להבין את מה שהלב שלי מנסה להסביר לי ,

אתם מכירים את זה שהלב רוצה פשוט לצרוח ? והוא מנסה , הלב שלי חנוק ,

הוא מנסה לפעום ובקושי מצליח ...

אני מסתכלת במחשבות שלי על כל הפעמין שהיינו ביחד,

אני קוראת את כל האהבה שלנו ויודעת שאף אחד לא יכול למחוק את זה

אני יודעת שזה נגמר , אבל תחלום עליי תחלום עליך תחלום על מה שעוד יכולנו להיות ...

אני לא יכולה לוותר ולשכוח ולהתחיל עכשיו מחדש , בלעדייך ..

ואיך אני אסתדר עכשיו ?

בלי להריח אותך, בלי לחבק אותך, בלי לנשק אותך, בלי לדבר איתך,

בלי לשמוע אותך אומר לי אני אוהב אותך , בלי להרגיש שאתה שלי ...

איך אני אצליח להירדם בלילה בלי לדבר איתך לפני ?

איך יהיה לי בוקר טוב אם אני קמה לעוד יום בלעדייך ?

איך אני אחייך גם כשאני עצובה , אם אין לי אותך , לרוץ אלייך כשלא טוב לי ,

לקבל ממך הודעה שבה אתה אומר לי שאתה אוהב אותי , גם אם רק במשפט אחד או בלב אדום .....

ועכשיו כשכל זה נגמר וכנראה שלא יחזור, איף אני אסתדר ? כשהתמכרתי למבט שלך,

לנשיקות שלך, כשהתמכרתי אלייך ....

כבר כמעט חודש שאני מרגישה שאני חצי בן אדם, אני מרגישה כאילו עקרו לי את הלב

ואמרו לי תנסי לחיות עכשיו ..... אני צריכה אותך כמו שלב צריך פעימות,

אני אוהבת אותך אני לא יכולה בלעדיך, אני מתגעגעת אלייך , אני נזכרת בדברים שאמרת לי ,

אני רואה אותנו בראש שלי , כמו בסרטונים קצרים בכל הפעמים שהיינו ביחד ,

רואה אותנו מחובקים, מתנשקים, נזכרת בפעמים שנרדמנו ביחד ... והלב שלי מתכווץ,

אני לפעמים חושבת שאולי אתה כבר לא אוהב אותי וניהיה לי חושך בעיניים ,

בזיכרון אתה עוד אצלי בין הידיים

זה שוב נכנס אליי לראש ונעלם, ועוד לא הספקתי לאהוב אותך כמו שרק הלב שלי יודע,

השקט בלעדייך הורג אותי .....

והנה תוך כדי שאני כותבת את כל זה יש לי את המחנק בגרון והדמעות עומדות בזווית של העין,

חיים שלי , ואני מתכוונת לזה כי אתה החיים שלי , אני אוהבת אותך, אולי אתה לא יודע את זה

אבל אני אוהבת אותך , ואולי לא אמרתי את זה מספיק אבל אני אוהבת אותך,

ואני מצטערת על היום שהלכתי משם, אני כלכך מצטערת,

אם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להחזיר אותך אליי כדי להחזיר אותנו,

תן לי סימן, אני לא רוצה שזה ייגמר , אני לא רוצה להיות בלעדייך כי באמת 

נגעת לי בלב ...