10 שנים מאז אותו יום...

יש 3 תאריכים בשנה שמזכירים לי אותך

3 תאריכים בהם אני חלק באבל, חלק בגעגוע, חלק בנוסטלגיה וחלק כל כך גדול בליבי שממזמן כבר אינו שלם...

רותם שלי, היום זה אחד מהימים הללו... 6/1/12...

הכרנו ב- 6/1/02, לפני חיים שלמים... ומאז אותו יום לא הצלחתי לשכוח אותך ולהוציא אותך מליבי

ילד, כבר לא נשארו לי דמעות לבכות עליך, לא נשארו מחשבות ותהיות עבורך ואפילו תחושת הפספוס מזמן נמוגה

כל שנשאר מאותה תקופה, מאותה אהבה הוא שמך, "רותם", שלא משנה היכן אני שומעת אותו, שוב מעורר בי רגש שממזמן נשכח וזכרונות עמומים שגם אני, עם הזיכרון הכל כך מפותח שלי, לאט לאט כבר פחות זוכרת, לאט לאט כבר כמעט ולא חושבת

ילד, היום זה 10 שנים מאז אותו יום בו הכרנו במשרד הקטן שלי באפסנאות, כשהכנסת את ראשך וחייכת אליי ומאז לא שבו חיי למסלולם

היום כבר 10 שנים מאז אותו יום שממנו והלאה לא היה יום שלא חשבתי עליך

רותם שלי, אני עדיין מתגעגעת אליך, במיוחד ביום כמו היום בו פתאום אני קולטת את התאריך, פתאום אני קולטת את איפה שאתה, איפה שאני ומחייכת לנוכח העובדה שאני בכלל עוד זוכרת את התאריך הזה בכלל

ילד, אני אוהבת אותך ותמיד אוהב

עד שניפגש שוב, בחיים אחרים, הבאים...

שלך תמיד, "הילדה"