כל עוצמת הרגשות שחררתי על דף נייר

בס"ד


השעה 02:02 לפנות בוקר כיוונתי את השעון המעורר ל 7 וחצי בבוקר אבל זה לא נראה כאילו שאני הולכת לישון בקרוב, מאז אני בקושי ישנה בלילה.


כל לילה כשאני לבד וכולם כבר ישנים חזק אז אני מצליחה סוף סוף לפתוח הכל ולהוציא החוצה את כל הקושי הזה אלוקים מתי זה כבר יעבור לי מתי אני כבר יתגבר אני מתה כבר להמשיך הלאה והכלבה הזאת היא לא נותנת לי היא לא משחררת אותי מזה!!


אוףףףף כמה אני מתגעגעת אליך זה שורף בבטן אני חנוקה בגרון וזה כאב שכבר כמעט והתרגלתי אליו


אני יודעת שהיא לא אשמה. מי שאשם זה אני ואתה. הכל התחיל לפני בערך 3 שנים הוא היה בבסיס ואני כבר הייתי רגילה לשגרה כזאת אפורה שאנחנו מתראים בשבתות בעיקר וגם לא כל שבת אתה איש קבע בירושלים ואני בצפון עם ההורים זה היה קשה ארוך ומשעמם ואז היה שבוע שאתה סגרת בבסיס אני הייתי בבית והחברות החליטו שיוצאים לבלות וכמובן שאני מצטרפת.


הגענו לבר שלא היה ברור מה בדיוק אנחנו קשורות לשם זה היה מלא בערסים ופרחות ואנחנו תפסנו שולחן בצד הזמנו את המשקאות והרצנו את הבדיחות של החבר'ה בצורה שאנחנו רגילות להנות התעלמנו מהמוזיקה המזרחית הממש לא קשורה אלינו וזה היה מאוד ברור לכולם שאנחנו לא בדיוק משתלבות בנוף הספציפי הזה..


ואז כשנגמרו כבר כל הבדיחות ואנחנו מתבאסות על היציאה "האכזרית" הזאת החלטנו להתקפל ולחזור הביתה רק שאז לא היה לנו רכבים וגם לא רשיונות נהיגה לגביי מוניות זה לא היה הבחירה האולטימטיבית היינו כבר רגילות כשאין תחבורה ציבורית זה הרי ברור האופציה היחידה הייתה טרמפים עלינו לתחנה השכוחת אל לכיוון הבית וחיכנו אולי יעבור מישהו שאנחנו מכירות או אולי תעבור במקרה של נס איזה מונית.


אבל היה קר והיינו שיכורות ולאוחצ'ה הייתה "שיטה" לעצירת טרמפים היא הייתה קושרת את אחת מהצמות שלה בקשר פרפר ואז מלמלמת איזה שטות ואומרת שזאת ברכה לעצירת טרמפ.


ואנחנו היינו מתפתלות מרוב צחוק בכל פעם מחדש שהייתה "מברכת" ואומרת המכונית הבאה היא שלנו


אין ספק שהיה ערב מבדר והזוי לחלוטין ומוזר שאני גם לא זוכרת אם התקשרת אלי בכלל באותו הערב, הייתה בינינו אנרגיה חזקה של אמון מוחלט אחד בשנייה כי באמת אהבנו זאת אהבה טובה ואמיתית.!


אבל אז בתוך כל השיכרון ההומור והאווירה הטובה וההזויה במיוחד פתאום משום מקום עצר רכב לידנו בפנים ישנו שני גברים צעירים יפים במיוחד הנהג היה חסון מראה מסוקס וחסון ובייבי פייס משגע שיער שחור קצוץ וחיוך כובש, לידו ישב בלונדיני מהסוג שאני אוהבת זרוק שאנטי כזה גבוה וגברי מאוד הם נראו כבני גילנו ואז הבלונדיני נתן חיוך אדיב ושאל בנות לאן אתן צריכות ? מיד ידענו שלושתינו שאין ממה לפחד ואפשר לעלות ובנסיעה הם דיברו ואנחנו צחקנו הייתה אוירה שכאילו הכרנו אותם כבר שנים


במהלך השיחה שלי עם בלונדי הוא זרק לי יציאה מפתיעה "את אחות של דנה לא?" ואמרתי ו שכן הוא אמר שהיא חברה טובה של יעל ככה גילנו על מכרים משותפים הוא מסתבר גם עובד ממש ליידי תוך כדי צחקוקים מישהו אמר איזה מוקדם לחזור עכשיו הביתה ואנחנו סיפרנו על הבר ההזוי שכ"כ סבלנו שם ואז בלונדי הציע אפשר לתקן את זה עם "אפטר פארטי" אצלי אני גר לבד בוילה "ברמת הוד" נפתח שולחן יש לי בקבוק טוב של "באד אפל" אנחנו קצת חששנו אבל היינו זקוקות להרפתקאה אחרי הלילה ה"קשה" שעברנו ואז הסכמנו והלכנו איתם הם התקשרו לאיזה חבר שלהם מבלי שידענו הזמינו אותו שיבוא גם. ואז היינו שלושה בנות ושלוש בנים לבלונדי קוראים שחר לשחרחר המסוקס קוראים לידור והאחרון שבא היה תומר התחלנו להקפיץ "שאטים" של באד אפל וכבר היינו ממש שתויים והיה ממש מצחיק וכיף לא רצינו שיבוא הבוקר ואז שחר התיישב לידי ואמר אני יושב איתך את מלכה בדוק!! חגית ולידור גילו עניין משותף עם הצבא היא הייתה קצינה בקבע והוא היה נגד איש קבע.


וגיל היא השקטה של החבורה היא נתקעה עם התומר הזה.. ואז הייתי צריכה ללכת לשרותים ושחר בא כדי להראות לי איפה זה עלינו את המדרגות בתוך הבית היה חשוך מאוד הוא החזיק לי את היד כדי שנעלה לקומה השניה בבית שם השירותים. הוא פתח את הדלת והדליק לי את האור נכנסתי וסגרתי את הדלת כשסיימתי להתפנות הסתכלתי במראה ובחנתי את עצמי כשהחיוך המטומטם עלה במראה ידעתי כבר שאני שיכורה מאוד!


פתחתי את הדלת והוא היה שם מחכה לי כמו כלב נאמן מושיט לי יד לעזור לי לרדת את שתיי המדרגות של השרותים כשהוא אפילו לא צריך היה להניע את הגוף שלו שנשען על המקעה של המדרגות שמובילות לקומה למטה אני מעל שתיי המדרגות והוא נשען על המעקה ועדיין יותר גבוה ממני וזה כ"כ סקסי בעיניי ואז הוא מושך אותי אליו ובאותה תנופה גם מנשק אותי בפראות זה היה מלחיץ אבל עם זאת משחרר מאוד נמשכתי אליו מאוד והיה ברור שגם הוא נמשך אליי החדר שלו היה ממש ממול המעקה והוא ניסה להכניס אותי לחדר שלו תוך כדי שאנחנו מתנשקים עצרתי את זה איכשהוא ואמרתי לו שנרד כי כולם כבר בטח חושבים שקורה משהו הוא הסכים מיד וחזרנו לחבר'ה שוב.  הפעם כבר התישבנו ממש קרוב אחד לשניה והמבטים שהיו בנינו היו מקפיאים ואז שוב הייתי צריכה לשרותים שוב עלינו שוב התנשקנו והפעם הוא זה שעצר אותי ואמר לי מירב אני חייב להתוודה "יש לי חברה כבר שנתיים" אמרתי לו גם לי יש כבר 3  שנים חבר והמשכנו להתנשק כאילו לא דיברנו בכלל... זה המשיך ככה המון זמן בערך איזה שעה ואולי אפילו יותר כשחזרנו שוב למטה כבר תומר עמד לקחת את גיל הביתה ולידור את חגית ואני די נלחצתי ואמרתי חכו גם אני באה ואז שחר תפס אותי ואמר לי אל תפריעי להם הם רוצים להיות לבד אני אקח אותך תכף. נפרדנו מהם הם הלכו ואנחנו נשארנו אני ושחר לבד בגינה הוא התישב על אחד הכסאות ואני עליו כבר היה קר בשעת הזריחה היפה והמשכנו להתנשק וזה היה "הפרי האסור" בשביל שנינו זאת הייתה בוודאי אותה התחושה והכי מוזר זה שלא חשבתי עלייך שגיא  באותו הזמן בכלל, רק אח"כ כשהוא החזיר אותי הביתה.. פתאום כבר האלכוהול התחיל לדעוך וככל שהוא דעך גברו נקיפות המצפון והשאלות שנורא מפחיד היה לחשוב עליהן. "האם יש סיכוי שאני כבר לא אוהבת אותך יותר?"! חגית ולידור החליפו טלפונים והיו כבר מדברים מידי פעם גם גיל ותומר היו באותו מצב ואני ושחר  לא החלפנו טלפונים הוא לא ביקש ואני אפילו לא חשבתי על זה כאילו הסכמנו בשתיקה שזאת הייתה מעידה שלא תחזור על עצמה לעולם כמה ימים אח"כ המצפון ממש הציק לי והרגשתי שאני לא יכולה אפילו לנהל איתך שיחת טלפון נורמלית מבלי להרגיש צבועה ומלוכלכת ועם זאת הייתה גם תחושה של געגוגעים אליו (לשחר) אבל לא יחסתי לזה חשיבות ודיברתי עם החברות וכולן היו בשוק שעשיתי דבר כזה הרגשתי שאני לא יכולה לשאת את זה יותר ושאני חייבת לספר לך תחליט מה שיהיה יהיה! פחדתי מאוד מהתגובה שלך ופחדתי שתגיד לי שאתה לא רוצה אותי יותר בחיים שלך כי הרי אני לא אחיה בלעדייך.. ככה חשבתי אבל הייתי חייבת לספר לך לא הייתי יכולה לשאת את ההרגשה שיש לי סוד ממך אתה החבר הכי טוב שלי ולך אני מספרת הכל הרי.


 אתה היית בבסיס.. אני סגרתי את הדלת של החדר שלי והודעתי לך שאני חייבת לספר לך משהו ושאתה צריך להיות לבד וקשוב.


התחלתי לספר לך את הסיפור ואתה האצתה בי להגיע לנקודה שבה בגדתי בך כאילו כבר ידעת. ושניה אחרי שסיפרתי לך השתתקת כאילו נחנקת הרגשתי איך פגעתי בך ממש יכולתי לחוש את זה פיזית, אבל אתה לא כעסת אמרת לי בעדינות וברכות ואולי מההלם שאתה צריך לחשוב מה אתה עושה עם זה מפה ואני בצד השני של הטלפון מצאתי את עצמי בוכה ומתחננת לסליחתך ושוב ענית לי ברוך : שאתה צריך לחשוב וכך סיימנו את השיחה באותו יום ..


מאז התחיל כל הבלאגן אהבת אותי אני יודעת שאהבת אותי ואני חושבת שאתה עדיין אוהב אבל כבר באופן קצת אחר. השנתיים הבאות של הזוגיות שלנו הייתה בלתי נסבלת כי כבר לא האמנת לי כמעט לכלום גם שניסת לתת לי הרגשה שאתה מאמין לי אני כבר ידעתי שאתה לא מאמין לי שתיינו כבר היינו מתוסכלים בתוך הזוגיות הזאת ואז בשנה האחרונה לזוגיות שלנו אני גרתי בקיבוץ ובשבוע חופש שלך היית בא והיינו רבים על כל דבר אפשרי לא הייתה טיפה של הנאה רק סבל וסבל לשנינו ואז היינו נפרדים וחוזרים ונפרדים חוזרים עד אותו יום שישי שבאת וכמובן שעשית טובה שבאת בכלל כבר היה סופ"ש אחרי שכל השבוע היית בבית וגם באת בערב כרגיל לאותה תקופה.. רבנו על זה כרגיל ואתה כבר ממש לא יכולת לסבול את הריב הקבוע הזה יותר ואמרת שאתה הולך.


הצבתי לך אולטימטום שאם אתה הולך אנחנו לא נחזור יותר ממש התחננתי ובכיתי ואתה לא היית מוכן להקשיב אפילו שהשתרעתי על האוטו כדי לחסום לך את הדרך ובסוף הלכת והשארת אותי בוכה לבד בקיבוץ ולכל השבת!!! ומאז לא דיברנו עבר חודש עברו חודשיים ושתיינו כבר מתנו  מגעגועים אבל לא הודינו ואז אח שלך דור התקשר וניסה לשכנע אותי לחזור אלייך אבל אחרי שסיפרתי לו כל מה שעשית לי הוא כבר לא כ"כ ידע מה להגיד רק אמר מה זה משנה אתם רוצים להיות ביחד ככה זה תסלחי לו ואני כמו טיפשה בסוף השתכנעתי כמה חיזרת אחרי באותם השלושה חודשים האלה אני זוכרת הכל נהנתי מזה מאוד אחרי כל השנתיים הרעות שעברנו הייתי ממש זקוקה לזה ממך ובסוף כשחזרנו והיית בדרך אלי לקיבוץ אני ארגנתי אווירה רומנטית לאור נרות ולבשתי את הבייבי דול שקנית לי ושמתי את הדיסק שהכנת לי עם התמונות שלנו והשירים שאהבנו זה היה מדהים!


ואז ששרפתי את החדר עם הנרות זה היה מצחיק! באחד מהימים שאלתי אותך שגיא מה אתה כ"כ אוהב בי? ואמרת שאתה לא יכול להגיד לי ותגיד לי כשנהיה ממש זקנים כדי שזה לא יהרס אבל אני יודעת מה זה היה הכי אהבת את רגעי הטירוף שלי כי אתה היית עם הרבה הגיון והומור כ"כ סגור.. ואני הייתי פרועה מאוד שלפעמים הייתי אפילו משתגעת במקומות הכי לא צפויים זה היה מצחיק אותך ואני הייתי נהנת יותר ממך כשהיית צוחק ממני.. (איך אני מתגעגעת לזה)!!


אחרי תקופה כבר הוצאתי רשיון נהיגה וכ"כ רציתי להיות קרובה אלייך ואתה רק רצית להתרחק משום מה אני לא הבנתי מה קורה לך השתנית פתאום אז החלטתי לעבור לגור באזור שליד ההורים שלך כדי שברגע שתצא מהבסיס נוכל להיות ביחד ככה גם תוכל לעזור להורים שלך כי תהיה קרוב וגם תוכל להיות איתי ואני איתך. אתה לא אהבת את הרעיון אבל לא היו לך יותר מידי ברירות כי אני החלטתי ראיתי את פלירטוטים שלך בפייסבוק על הקיר עם שני וזה הרגיז אותי כל הפלירטוטים האלה ואתה תמיד טענת שזה תמים והיא צוחקת והיא רק חברה מהבסיס שלך היא כבר משוחררת ושאתם כבר לא מתראים ואני בחרתי להאמין לך בהתחלה. ולאט לאט התרחקת ממני יותר ויותר פתאום כשהייתי כבר ממש לידך אתה אפילו לא היית איתי כבר היו מצבים שהייתי מכריחה אותך להיות איתי אבל השיא היה כשהיינו אצלך בבית אני הפתעתי אותך כשבאתי בכלל לא רצית שאני אבוא אבל אני הרגשתי שאני לגמרי מאבדת אותך כבר ידעתי שהיא קשורה לזה אבל לא יכולתי להצביע על כלום וגם אתה חשדת בי שיש לי מישהו מהצד (נתן) וגם אני כמוך הכחשתי כי הוא רק היה שם בשביל להעביר לי את הרגשת הבדידות כשאתה לא היית שם (והרבה לא היית שם) בשבילי לא יותר מזה..  אני אהבתי רק בן אדם אחד בחיים שלי וזה אותך אני מוכנה למות בשבילך שגיא אני נשבעת בכל היקר לי שאני מוכנה.


בכל אופן היינו בבית של ההורים שלך הסתגרנו בחדר והתעלסנו ואז כשחזרתי מהשרותים ראיתי אותך עם הפלא' שלי ונזכרתי ששכחתי למחוק את ההודעות של נתן ואתה כבר ראית אותן וראיתי אותך שוב מתחיל להעלם, פיזית איתי אבל הראש במקום אחר, ומה שלא ניסיתי לא עזר אתה כבר לא רצית אותי ופה כבר שברתי אותך בפעם השניה בזוגיות שלנו התעוררנו בבוקר שאחרי היה יום חמישי אתה לא סבלת אותי ואני לא סבלתי אותך ועם זאת אהבנו אחד את השניה כ"כ!


בערב היה לי אירוע חתונה ברחובות ורציתי כ"כ שתבוא איתי אתה החלטת שאתה לא בא הרגשתי איך הקסם שלי עלייך פג והיה לי מאוד קשה להשלים עם העובדה הזאת פעם לא היית יכול להגיד לי לא כל מה שרק רציתי ממך קיבלתי הכל ואפילו בלי מאמץ ולא הערכתי את זה. ועכשיו כשהחלטת שלא אני כמובן לא קיבלתי את זה ועשיתי סצנות אני חושבת שזאת הייתה הפעם האחרונה שישנו ביחד בבית של ההורים שלך.. איכשהוא אחרי שעות רבות של ויכוחים הצלחתי לשכנע אותך לבוא איתי עד לרחובות ובדרך לאולם אתה רצית שאני אמשיך ואתה תחזור הביתה לא הסכמתי והתחלנו לריב באמצע הרחוב מול אנשים סיכמתי את הויכוח באם אתה לא בא איתי אז אני חוזרת הביתה לצפון השעה הייתה כבר 11 בלילה ואתה אמרת לי בסדר תחזרי הביתה זה היה כ"כ משפיל ולא האמנתי שתיתן לי לנסוע לבד בלילה לבית ציפיתי שתגיד לי טוב בואי נחזור להורים שלי נלך לישון, אבל אתה אמרת לי אני יראה לך איפה התחנה מרכזית שתיקחי אוטובוס לת"א וידעת כמה אני פוחדת מהתחנה המרכזית, ועוד בלילה, ועוד לבד..! לא האמנתי שתיתן לי לנסוע אבל הראת לי את האוטובוס כאילו שחיכת לו יותר ממני כאילו רק חיכת להשתחרר ממני כאילו אני איזה חפץ משומש שכבר לא רצית כמו זבוב שתקוע ברשת ואתה מת לעזור לו לצאת. עליתי על האוטובוס התישבתי מתתי מפחד שהאוטובוס יתחיל לנסוע מבלי שגם אתה תעלה עליו ואז כולם כבר ישבו והנהג סגר את הדלתות ואני לא האמנתי שזה אשכרה קורה, הסתכלתי מהחלון וראיתי אותך בחוץ מתכונן כבר ללכת בשנייה שהאוטובוס מתחיל לזוז כל הנסיעה לת"א (בערך 40 דק') פחדתי פחד מוות מהשניה שאני ירד בתחנה מרכזית ויותר גרוע שלא יהיה לי אוטובוס לצפון ויותר גרוע שהסוללה של הטל' עוד שניה נגמרת לי ! והגרון שלי כאב מהמחנק מרוב שעצרתי את הבכי שעלול היה להתפרץ מול כל האנשים באוטובוס התביישתי בעצמי הרגשתי מחוללת כשהגעתי לת"א כבר כבה לי הפלא' לא כיבתי אותו בדרך כי ציפיתי לשיחה ממך שתגיד לי שאתה בדרך אלי ושאתה מצטער או לפחות שתבדוק מה איתי אבל זה לא קרה. ואז היה אוטובוס לצפון אבל היה לי חצי שעה לשרוף עד שהוא יצא ובקומה לצפון בשעה כזאת אין אנשים רק ברציף לאילת יש אנשים בשעת האלה ובכל שאר המקומות אנשים מפחידים סוטים שיכורים ונרקומנים דברים שאני הילדה מהצפון לא מכירה כ"כ.. חיפשתי טל' שקלים כדי להגיד לך לבוא ולהגיד לך שאני פוחדת אבל לרוע מזלי הכל היה דפוק וכבר כמעט והאוטובוס עמד להגיע רצתי מהר כדי להספיק.


עליתי על האוטובוס לצפון וכל הדרך החשוכה והאוטובוס הכמעט וריק מאדם הרשתי לעצמי לשחרר את המחנק שהיה בגרון ובכיתי כל הדרך..וכשהגעתי לתחנה השעה הייתה בערך 3 לפנות בוקר מי שמכיר יודע אין תחבורה בשעות האלה לעיר ובכלל לשום מקום משם המקום היה שומם מאדם והיה רק ניאון אחד שדלק בקצה והאיר קצת על הרחוב פחדתי פחד מוות עמדתי בתחנה והתפללתי שתגיע איזה מונית או שפתאום יקרה איזה נס ואמא שלי תחזור מהאירוע ותמצא אותי בתחנה עמדתי ככה איזה רבע שעה וסקרתי את המקום בלי הפסקה מהפחד שלא יפתיע אותי איזה "קריפי" ופתאום אני רואה כלב גדול ולבן מרחוק מסתכל עלי ומתקדם לעברי התחלתי לרדת לכיוון למטה מהפחד. ונזכרתי בתחנת משטרה  שנמצאת בהמשך הגעתי לתחנת משטרה והיומנאי הסתכל עלי כאילו נחתתי מהירח כשהוא פתח לי את הדלת. נכנסתי עם דמעות ופרצוף של היסטריה ואז הוא שאל אותי מה קרה לך ? ואמרתי לו שאני תקועה פה ואני מפחדת ואין לי למי להתקשר כי הטל' שלי נכבה והוא אמר לי שבי אני אדאג שיחזירו אותך הביתה פתאום נכנסו קבוצה של גברים ג'ברים מהסוג הזה שלא הייתי רוצה לפגוש בסמטה חשוכה הם היו נראים כמו חבורה של עבריינים הם נכנסים לתחנה בצחוקים אחד עם השני ומתחילים לצחוק על חשבונו של היומאני (ואז הבנתי שמדובר בחבר'ה של בילוש) כשאחד מהם מסתכל עלי ואומר לי אי את מוכרת לי את אחות של דני? פתאום התחלתי להרגע מכל הלילה ההזוי הזה ואפילו העלתי חיוך אמרתי לו כן והוא מיד שאל מה את עושה פה? כשסיפרתי לו הוא החליט שהוא יסדר לי איך להגיע הביתה וכך היה הם הוציאו ניידת ולקחו אותי לנוף כנרת לבית של אחי דפקתי בשעה 4 בבוקר בדלת של אחי והקלה גדולה מציפה אותי כשאחי וגיסתי פותחים לי את הדלת עם פרצוף כ"כ מודאג של אלוקים ישמור בטוח קרה לה משהו!!! לא הצלחתי לדבר רק בכיתי ובכיתי והם מסתכלים עלי ושואלים בלי הפסקה מה קרה ???


הצלחתי בין לבין להגיד שלא קרה לי כלום ושאני בסדר ברוך ה' אחרי שנרגעתי סיפרתי להם שבאתי מאוחר ונתקעתי בר"פ לא סיפרתי להם על כל מה שעברתי איתך שגיא.. אני שונאת אותך על זה ואני גם לעולם לא אצליח לשכח את זה וכבר פה ידעתי שאין לנו מה לחזור להיות ביחד אבל שוב אתה התחלת להציק שאני אסלח לך ושוב אני כמו מטומטמת הסכמתי ושוב "און אנד אוף" חוזרים נפרדים חוזרים נפרדים עד אותו יום שישי זה היה הריב האחרון שלנו כזוג שאמרתי לך שתבוא ואני בדירה (ברמת גן) זאת הדירה שעברתי אליה במיוחד בשבילך. מחכה לך כמו מטומטמת, אתה חיפשת איך לריב איתי כדי שאתה לא תצטרך לבוא ותוכל לצאת לבלות לבד עם החברים שלך וכך היה ואז בבוקר אחרי הבילוי שלך גם התקשרת לטלי(חברה הכי טובה של בת דודה שלי מיכל) בלי בושה הזמנת אותה להצטרף אליך לשחיית בוקר בים מה חשבת לעצמך שהיא לא תספר לי.?


בשבת יום אחד לפני ששוב חזרת לבסיס חזרת שוב להתחנף ולבקש סליחה כבר שנאתי את מי שפתאום הפכת להיות אבל בכל זאת בחרתי להאמין לך ולחזור אלייך כמה עיוורת אני וכמה עיוור אתה היינו צריכים לסיים את זה ממזמן אבל אתה לא נתת לזה לקרות ובסוף זה בא ממך אתה החלטת שאתה עוזב אותי ואני כמעט ותליתי את עצמי למרות שידעתי שזה הדבר הכי נכון לעשות וחודשיים אחר הפרידה שלנו אני מגלה שאתה כבר מערכת יחסים חדשה יש לך חברה שגיא יש לך כבר חברה חדשה???????????!!!!!!!


לא יכולתי להאמין חשבתי שאני מתה לא ידעתי איך לאכול את זה ובנוסף לכל זה זאת הבחורה הזאת שני זאת שלא עניין אותה שיש לך חברה ובכל זאת התחילה איתך מול כל החברים המשותפים שלנו בפייסבוק ככה לעיניי כולם התביישתי והרגשתי כ"כ מושפלת מול כולם אבל אתה החזרת לי ובגדול סכין בעלת להב בקוטר של 40 ס"מ לפחות.! אתה הכנסת והוצאת והכנסת שוב והוצאת שוב והכנסת ואז סובבת עמוק עמוק בתוך הלב שלי עד שכבר לא הרגשתי כלום, פשוט שום דבר אחר מלבד הכאב הזה. במשך חודשיים זה היה הדבר היחיד שהרגשתי ולא שום דבר אחר. הייתי בוכה כל הזמן לא עשיתי כלום חוץ מלבכות במשך חודשיים זה היה הדבר היחידי שעשיתי ואז כבר לא נשאר לי כסף וחזרתי הביתה להורים כשדיברנו בסילבסטר זאת הייתה הפעם האחרונה שאהבתי אותך כבן זוג וזאת הייתה סגירת מעגל זוכר למה?? לא? אז אני יזכיר לך זה כי הכרנו בסילבטר.. לא מאמינה שעשית לי דבר כזה שגיא שלי מהשניה שראיתי אותך אתה היית שלי ואני שלך אהבנו אהבה אמיתית ועל זה אין לערער!!! שנינו בחיים לא האמנו שיום אחד זה ייגמר ובטח שלא בצורה כזאת. זוכר אלי שאיזה בוקר אחד שסיפרת לי על החלום שחלמת ובחלום הזה אני הייתי לבושה בשמלת כלה אבל אתה לא היית החתן ואני אמרתי (בצחוק) שבסוף באמת זה מה שיקרה, צחוק הגורל? לא יודעת, אבל מה שבטוח זה שאתה היית חלק מאוד גדול ומשמעותי בחיים שלי ואם אהבה שלנו נגמרה זה לא אומר שאתה לא יכול להשאר החבר הכי טוב שלי...עכשיו השעה כבר 05:37 בבוקר לישון כבר לא יצא לי אני אלך להתקלח ליוצאת לעבודה .. הרגשתי שאני חייבת לסגור את זה אם לא איתך אז לפחות עם עצמי אז כתבתי הכל כל מה שאני מרגישה ואולי יום אחד אני אשלח לך את זה אבל הכי חשוב לי זה שתדע שאני כבר לא כועסת עלייך ואני מבינה את הצעד הזה מצויין ואני חושבת שזה הדבר הכי נכון לעשות אפילו אם זאת שני שעזרה לזה לקרות אז תודה לך שני ותודה לך שגיא אני חופשיה ובאמת שטוב לי מחפשת פרטנר טוב לחיים כי את החצי השני שלי כבר מצאתי ואיבדתי על טעות כמו בלונדי (שחר) אבל הכל זה לטובה ככה אני מאמינה ככה אתה גם לימדת אותי להאמין אני אוהבת אותך ומתגעגעת המון לצחוקים ולכיף שהיינו עושים יחד.. ותדע שטוב לי שטוב לך ואם אי פעם תצטרך משהו תדע שאני פה תמיד בשבילך


נשיקות וחיבוקים עצומים .