💌 מכתבי אהבה
מכתב אהבה של הפעם האחרונה
👁️
5,212 צפיות
מורלי שלי
שלום לך מורלי.
אני כותב לך כאן מכתב, מכתב אהבה, מכתב כמו אין ספור הודעות שכתבתי לך רק שהפעם בניגוד לפעמים האחרות זו לא סתם כתיבה, זו הכתיבה של הפעם האחרונה, מכתב פרידה ממני אליך צ'ונגיה קטנה ומתוקה שלי, מכתב שימחיש לך כמה שאני אוהב אותך וכמה שאני רוצה אותך גם כשאני יודע שהיום זהו היום שבו אני הולך לאבד אותך.
אני כותב לך את השורות האלה עם דמעות, אני מריץ את התקופה שלנו ביחד בראש שלי כמו סרט, סרט של תקופה מדהימה, חצי שנה שליוותה אותי בזמן הצבא אי שם בדרום הרחוק, תקופה שהחלה במקרה והגיע לה כמו ספינקס במדבר האנטנות המקולל.
מצחיק לחשוב שהקשר שלנו התחיל במקרה והגיע לרמה ולעוצמה שבה הוא נמצא.
במובנים רבים לא האמנתי ולא ציפתי שקשר ווירטואלי, רנדומלי שכזה יצליח ככה.
אני זוכר את היום שבו הכרתי אותך לראשונה, היום שבו צלצלתי אליך ביישן וסגור וחשבתי לעצמי טוב נו, היא ניתנה לי את המספר שלה בוא ננסה את המזל.. ושמעתי מתוקה קטנה מעבר לקו עם קול צפצפני וצחוק תמים חמוד ומצחיק.
היית מוזרה, היית שונה, דיברת איתי וישר הבנתי שאת הולכת להיות הראשונה שלי פשוט כי ככה הרגשתי.
בהתחלה לא ידעתי מה להגיד, הייתי סגור ונעול בתפקיד, הייתי צהוב וראיתי בתפקיד הזה שאני נמצא בו דרך לפתוח שיחה.
את התחלת מייד לקלוט אותי והתחלת פשוט לדבר איתי על דברים שעוברים עליך.
הייתי מוקסם מהאופי ומהעובדה שהשטויות שלי לא מרתיעות אותך, את היית פשוט שונה מכל דבר שהכרתי ולא ידעתי איך לאכול אותך.
כשספרתי לי על הדברים שאת עוברת ועל הסודות שלך ראית בי בן אדם שאפשר לסמוך עליו ובכך סתרת כל תפיסה ומחשבה שהייתה לי, את גרמת לי להבין שיש אנשים שאולי באמת צריכים אותי, שכיף להם לדבר איתי, שאני לא היחידי שחופר ומקטר, הרגשתי שאני מדבר אם אישה שסומכת עלי ורוצה אותי יותר מסתם ידיד, שאיתה כנראה אני יהיה החבר.
הייתי מדבר איתך בטלפון שעות רבות על כלום, על שטויות והיה פשוט כיף לדבר איתך.
היית חופרת, היית צוחקת וכשהייתי נפגש איתך פנים מול פנים תמיד היית מחייכת.
את החיוך שלך אני אף פעם לא אשכח, אותו חיוך ערמומי וזדוני שנמתח מצד לצד, את אותו צחוק, חיוך שהפך בי את נשמתי וגרם לי לנשימות ודפיקות, לתחושות עזות ולא מוכרות.
אחח, מורלי, כמה שאני אהבתי אותך.
אני אהבתי אותך ואוהב אותך בכל ליבי ונשמתי וכנראה שכך יהיה עד יום מותי ואני לא חושב שקיימת אהבה גדולה יותר ממך, מורלי שלי.
אני זוכר כשרק הכרנו כמה ביישן הייתי וכמה לא האמנתי שאותו קשר אלחוטי ומוזר מתגשם להיות הדבר האמיתי.
ראיתי בך דברים גדולים, ראיתי אותך איתי בימים קשים, בעולמות אחרים, בלילות קרים, בתקופות שונות וכן, אני לא ישקר, אני דמיינתי אותך בתור אהובתי היחידה, בתור אשתי, המורלי שלי:
יפה, חכמה, אופה סקסית גם אם לפעמים קצת סתומה וקרצייה.
אני הייתי מאוד שלם כשהתאהבתי בך וכשדיברתי עליך עם חברי הקרובים הייתי הכי גאה בעולם, בך התאהבתי ואני גאה שזאת היית את, אני מאושר שזכיתי להכיר ולהיות איתך.
אומנם את הראשונה שלי אבל אהבה אמתית מרגישים ואהבה כמו שיש לי אליך אני לא חושב שמוצאים יותר מפעם אחת בחיים.
אני מרגיש שאת המושלמת בשבילי ושאני רוצה לקחת אותך לאשה לטוב ולרע פשוט
כי מורל שאני אוהב יש רק אחת, אותה צ'ונגיה מיוחדת במינה, שוטרת בפעולה, לוחמת בנשמע שקורעת אותי נורא בצחוק וגם במיטה P:.
אני זוכר איך השפלת אותי באיקס עיגול, אני זוכר איך צחקת עלי כשהבנת שהתעצבנתי ונתת לי לנצח אותך, גם כשידעתי שאת עושה את זה ( דבר שבדיעבד רק עיצבן אותי יותר..) .
אני זוכר כשהיית איתי באוטו בחוף הים איזה צחוקים היה כשבאו השוטרים כשהייתה תקלה, אני זוכר כמה מצחיקה היית עם התגובות שלך כשהייתי מדבר איתך והיית עושה לי את הקולות שלך ומתחרפנת איתי כשאת היית הכי רצינית ואסרטיבית בעולם.
יש בך צד ילדותי שאני נורא אוהב, צד תמים שאותי קורע כל פעם מדש, שמוציא ממני את השטותניקי שבי, שנותן לי טעם לחיים, טעם להעביר את הזמנים ואת התקופות ואת השביזות והכבדות שעלי עוברת ואותי סתם תוקפת.
אני יודע שאני לא מושלם, אני יודע שאני יכול לעצבן, להיות קשה ולפעמים בלתי מובן, שהביישנות שלי, שחוסר הביטחון שלי מטריפים אותך לשלילה אבל גם לך לא חסר נקודות שליליות.
אני שלם בך, את לא שלמה בי.
את בחרת לחתוך אותי ולהוציא אותך מחייך ולא משנה כמה ניסיתי להחזיר אותך אלי לא הצלחתי. את פגעת בי ואני מרגיש מושפל, מרגיש שפישלתי לשמור עליך שתישארי איתי.
את כנראה שלא באמת אוהבת אותי כי אם היית אוהבת אותי את לא היית עוזבת אותי ככה כמו שעשית באותו יום שישי מקולל בים.
את חושבת רק על עצמך, את בחרת לחתוך אותי כשזה בא לך ועשית את זה בכזאת קלות שזה פשוט שורף לי בלב.
אני מרגיש שזרקת אותי, שלקחת את הלב שלי וחתכת אותו בסכין,
כשאני אוהב אני אוהב עד הסוף, את ניצלת את זה.
את קיבלת אהבה, השקעה ובאותה תקופה את רצית את זה כי היה לך קשה והיית צריכה את זה.
אני אהבתי אותך באמת ובתמים מורלי ואת בחרת בלנצל אותי, את בחרת לחתוך אותי.
קשה לי בלעדייך, קשה לי בלי הצחוק, בלי החיוכים, בלי הדיבורים, בלי הסקס המדהים, בלי החפירות של עד השעות הקטנות, הנסיעות אליך, החוויות.
אני יודע שיש דברים שלא סיפרת, שיש רציונל שכנראה אותו אני אף פעם לא באמת ידע אבל זה לא מצדיק ולא מקל שאותי ככה עזבת, ככה נטשת, היית האהבה הראשונה שלי, למה ככה זרקת אותי??.
אני עדיין לא מעכל את זה שזה נגמר ככה, שככה פשוט החלטת שזה לא מתאים לך ושאת לא רוצה אותי בחייך.
אם יש משהו שלמדתי מכל הקשר זה לא לאהוב יותר מידי, לא לאהוב כי אז אתה נהיה תלוי, זה נהיה ממכר כמו סם אם לא יותר, זה נהיה חזק ואתה רוצה יותר ויותר, אתה מתמסר וכשזה נעלם אתה פשוט מתייסר.
אני רציתי להתאבד כשזרקת אותי וכמעט עשיתי את זה, אבל למרות הכל, אם תבקשי, אם רק תרצי, אם תגידי שאותי את אוהבת אלייך אני יחזור כי רק אותך אני רוצה.
זוהי אהבת אמת, אהבה בלתי מחייבת ואהבה בעוצמה כזו יש רק פעם אחת ותחשבי על זה כי עמוק בתוכי אני מקווה ומאחל לך שאולי תתחרטי ותתייסרי כמו שאני מתייסר וסובל עכשיו בזמן כתיבת המכתב המקולל הזה.
בזמן שאני כותב לך את המכתב הזה חשוב שתדעי שעברו להם בינתיים יותר מ 20 יום שלא ראיתי אותך, שלא הרגשתי אותך, לא חיבקתי אותך, לא הרגשתי את חום גופך, הסתכלתי על המבט המהפנט שלך, ראיתי אותך וצחקתי מהשטויות שלך, שמעתי את הקול הילדותי שלך, נשקתי את שפתייך וליטפתי את הפנים שלך, הסתכלתי עליך כשאת ישנה ודיברתי אליך מילות אהבה, התעצבנתי מהעקשנות והאגו שלך, הייתי איתך והקדשתי את עצמי אליך, 20 יום שמרגישים כמו נצח בלעדייך.
ככל שעובר הזמן אני מבין כמה אני אוהב אותך מורלי שלי, נזכר ברגעים שלי איתך, באותם רגעים מוזרים שאני לא יודע מה אני מרגיש בהם כשאני איתך, רגעים של חום ושל קור, של עצבים, של התרגשות ותשוקה, רגעים שהיה לי למה לצפות כשאני בא הביתה מהצבא, לרגעים שאני הבנתי שאני רוצה אותך ורק אותך בנפש איתי אצלי בנשמה.
פעם היה מתסכל אותי להגיע הביתה, הייתי מגיע בלי לדעת מה אני הולך לעשות באותו שבוע, פעם הייתי מרגיש לבד, אבל כשאני איתך אני מרגיש שיש לי עולם שלם, שיש לי הכל.
אז נכון, יש שביזות, ולפעמים העניינים איתנו לא עבדו והיו ירידות ולפעמים גם נפילות קשות וכואבות אבל כשאני איתך זה כל מה שמטריד אותי, שום דבר לא מתסכל אותי, שום דבר לא מפריע לי, יש לי קשר, יש לי אהבה, יש לי חברה שאותי אוהבת נורא וזה כל מה שאני רוצה וכל מה שאני צריך ולא אכפת לי שאת כל העולם שלי, לוקרציה קטנה ומתוקה שלי.
כמה שאני אוהב אותך אני לא מסוגל לתאר במילים, אני לא מסוגל להסביר לך את החלומות, את התשוקות, את הפנטזיות שעלי עוברות, גם כשאני בלעדיך ואת הכי כועסת , הכי בלתי נסבלת, גם כשאני במצב בעייתי ואפתי לכל מה שקורה איתי וסביבי.
הגעת אלי משום מקום והשלמתי לי מלא חסרים וכשאת לא איתי אני מרגיש ריק, אני מרגיש שמשהו חסר, אותה אישה, אותה בחורה שאותי מטריפה ומשגעת נורא, שאת הלב שלי מבלבלת, שאותי כובשת, שיכולה לדעת ולקרוא אותי בעיניים עצומות ולדעת בשנייה אחת מה עלי עובר בלי שאני יצטרך להסתבך ולהסביר.
בתוך תוכי ידעתי שהקשר שלנו זמני ועתיד להיגמר מתישהו רק לא ידעתי להצביע מתי, אבל האמת היא שלמרות שהקשר שלנו היה מורכב ומסובך העדפתי אותך על פני אמא שלי והחברים הקרובים לי כי פשוט אני באמת מרגיש שאת הכל עבורי.
אני חולה עליך מורל, ה-מורל אם תרצי, המורל שהייתה מעירה אותי בנוהל בוקר, שהייתה מצחיקה אותי בערב וברגעי השביזות, שהייתה חופרת לי על שטויות ומעבירה לי שעות בשיחות עמוקות אל תוך הלילות, שהייתה עושה מיליון ואחד דברים במקביל, המורל שהייתה מעצבנת אותי ומאתגרת אותי באותו הזמן, שידעה מה אני הולך לעשות לה ומה אני רוצה להגיד לה וכל זה בזמן שאני רק מדמיין את זה באותו הרגע.
אני מתגעגע אליך, אני חושב עליך ואני חושב על השלילי כדי לעזור לי לשכוח ואחרי כל הזמן הזה שאני מחפש את השלילי הגעתי למסקנה שאין שלילי, הקשר הזה היה אחד הדברים הכי טובים שקראו לי ושאני עליו לא צריך לוותר למרות שלתוך תוכי יצקתי רעל של השלמה בכישלון.
אני לא יודע מה יש בך שכלכך קוסם לי, אני רק יודע שאת כל מה שעושה לי,
שלמרות שאת לא מושלמת, שלא חסר לך פאקים את המושלמת בשבילי.
אולי פעם תוותרי על עזות המצח וקרות הרוח שלך תתחרטי ותחזרי להיות איתי, שלי כמו שהיית לפני שזרקת אותי?
הכאב והתסכול שמלווה אותי שאני יודע שהכל נגמר הם כמו אש בבטן שמטגנת אותי מבפנים.
הייתי טירון, ילד וקיבלתי קשר מהליגה של הגדולים אבל מהרגע שהבנתי מה יש לי ביד לא רציתי לעזוב, לא רציתי להרפות, לוותר ולהפסיק לחכות לראות אם איתי את תמשיכי להיות.
אני רוצה את הצ'ונגיה הקטנה שלי שעליה כלכך אהבתי לשמור כשהייתה איתי, שאהבה אהבתי להעניק לה ושעליה בלילות אני חולם ובימים אני הוזה ומדמיין.
בנות יפות יש הרבה, מורל יש רק אחת, מורלי אחת קטנה מיוחדת במינה שאותה אני אוהב שאותה אני באמת רוצה.
עכשיו אנחנו כבר לא ביחד ואני מתייסר מכאב.
הבכי מציף אותי כל לילה, כל יום, כל שעה עגולה כל דקה ושניה על זה שאני איתך כבר לא נמצא, הגעגוע משגע ומטריף אותי אבל עוד יגיע היום שבו הקשר הזה יהיה רק חלום, זיכרון לתקופה שהייתה ונגמרה, לאהבה ראשונה שהייתה ונעלמה, יום שבו נתגבר אחד על השנייה ונמשיך את החיים כאילו כלום לא היה, וכשהיום הזה יגיע תהיה זו סתם עוד תקופה שעזבה והתנדפה.
מורלי, אני אוהב אותך תמיד ואזכור אותך לנצח, כמה כואב לי שאת לא רוצה אותי בחייך ביחד איתך, זה כאב שלא ניתן לתאר במילים.
אהבתי ואני אוהב אותך ואני לא יודע אם הזכה אי פעם לאהוב ככה מישהי אחרת כי רק אותך אני רוצה וכנראה שבגלל זה לא נוכל להיות ידידים כמו שביקשת כשעזבת אותי כי לא נוכל להמשיך בחיים האחרים שיהיו לנו.
היה טוב וטוב שהיה וחבל שנגמר, נפגעתי אבל אני לא יפגע ככה שוב. עשית לי שיעור לחיים וזה מה שחשוב, להתראות לך מורל, אולי עוד ניפגש, אולי עוד נחזור להיות ביחד כזוג אם לא במציאות אז בחלום, יהיה שלום לך מורל, שלום ואולי גם להתראות, אני אוהב ואותך אני רוצה, יהיה שלום לך מורלי, ממני, נתי, החייל שלך, אהובך, סופר גירל קטנה שלי.
שלום לך מורלי.
אני כותב לך כאן מכתב, מכתב אהבה, מכתב כמו אין ספור הודעות שכתבתי לך רק שהפעם בניגוד לפעמים האחרות זו לא סתם כתיבה, זו הכתיבה של הפעם האחרונה, מכתב פרידה ממני אליך צ'ונגיה קטנה ומתוקה שלי, מכתב שימחיש לך כמה שאני אוהב אותך וכמה שאני רוצה אותך גם כשאני יודע שהיום זהו היום שבו אני הולך לאבד אותך.
אני כותב לך את השורות האלה עם דמעות, אני מריץ את התקופה שלנו ביחד בראש שלי כמו סרט, סרט של תקופה מדהימה, חצי שנה שליוותה אותי בזמן הצבא אי שם בדרום הרחוק, תקופה שהחלה במקרה והגיע לה כמו ספינקס במדבר האנטנות המקולל.
מצחיק לחשוב שהקשר שלנו התחיל במקרה והגיע לרמה ולעוצמה שבה הוא נמצא.
במובנים רבים לא האמנתי ולא ציפתי שקשר ווירטואלי, רנדומלי שכזה יצליח ככה.
אני זוכר את היום שבו הכרתי אותך לראשונה, היום שבו צלצלתי אליך ביישן וסגור וחשבתי לעצמי טוב נו, היא ניתנה לי את המספר שלה בוא ננסה את המזל.. ושמעתי מתוקה קטנה מעבר לקו עם קול צפצפני וצחוק תמים חמוד ומצחיק.
היית מוזרה, היית שונה, דיברת איתי וישר הבנתי שאת הולכת להיות הראשונה שלי פשוט כי ככה הרגשתי.
בהתחלה לא ידעתי מה להגיד, הייתי סגור ונעול בתפקיד, הייתי צהוב וראיתי בתפקיד הזה שאני נמצא בו דרך לפתוח שיחה.
את התחלת מייד לקלוט אותי והתחלת פשוט לדבר איתי על דברים שעוברים עליך.
הייתי מוקסם מהאופי ומהעובדה שהשטויות שלי לא מרתיעות אותך, את היית פשוט שונה מכל דבר שהכרתי ולא ידעתי איך לאכול אותך.
כשספרתי לי על הדברים שאת עוברת ועל הסודות שלך ראית בי בן אדם שאפשר לסמוך עליו ובכך סתרת כל תפיסה ומחשבה שהייתה לי, את גרמת לי להבין שיש אנשים שאולי באמת צריכים אותי, שכיף להם לדבר איתי, שאני לא היחידי שחופר ומקטר, הרגשתי שאני מדבר אם אישה שסומכת עלי ורוצה אותי יותר מסתם ידיד, שאיתה כנראה אני יהיה החבר.
הייתי מדבר איתך בטלפון שעות רבות על כלום, על שטויות והיה פשוט כיף לדבר איתך.
היית חופרת, היית צוחקת וכשהייתי נפגש איתך פנים מול פנים תמיד היית מחייכת.
את החיוך שלך אני אף פעם לא אשכח, אותו חיוך ערמומי וזדוני שנמתח מצד לצד, את אותו צחוק, חיוך שהפך בי את נשמתי וגרם לי לנשימות ודפיקות, לתחושות עזות ולא מוכרות.
אחח, מורלי, כמה שאני אהבתי אותך.
אני אהבתי אותך ואוהב אותך בכל ליבי ונשמתי וכנראה שכך יהיה עד יום מותי ואני לא חושב שקיימת אהבה גדולה יותר ממך, מורלי שלי.
אני זוכר כשרק הכרנו כמה ביישן הייתי וכמה לא האמנתי שאותו קשר אלחוטי ומוזר מתגשם להיות הדבר האמיתי.
ראיתי בך דברים גדולים, ראיתי אותך איתי בימים קשים, בעולמות אחרים, בלילות קרים, בתקופות שונות וכן, אני לא ישקר, אני דמיינתי אותך בתור אהובתי היחידה, בתור אשתי, המורלי שלי:
יפה, חכמה, אופה סקסית גם אם לפעמים קצת סתומה וקרצייה.
אני הייתי מאוד שלם כשהתאהבתי בך וכשדיברתי עליך עם חברי הקרובים הייתי הכי גאה בעולם, בך התאהבתי ואני גאה שזאת היית את, אני מאושר שזכיתי להכיר ולהיות איתך.
אומנם את הראשונה שלי אבל אהבה אמתית מרגישים ואהבה כמו שיש לי אליך אני לא חושב שמוצאים יותר מפעם אחת בחיים.
אני מרגיש שאת המושלמת בשבילי ושאני רוצה לקחת אותך לאשה לטוב ולרע פשוט
כי מורל שאני אוהב יש רק אחת, אותה צ'ונגיה מיוחדת במינה, שוטרת בפעולה, לוחמת בנשמע שקורעת אותי נורא בצחוק וגם במיטה P:.
אני זוכר איך השפלת אותי באיקס עיגול, אני זוכר איך צחקת עלי כשהבנת שהתעצבנתי ונתת לי לנצח אותך, גם כשידעתי שאת עושה את זה ( דבר שבדיעבד רק עיצבן אותי יותר..) .
אני זוכר כשהיית איתי באוטו בחוף הים איזה צחוקים היה כשבאו השוטרים כשהייתה תקלה, אני זוכר כמה מצחיקה היית עם התגובות שלך כשהייתי מדבר איתך והיית עושה לי את הקולות שלך ומתחרפנת איתי כשאת היית הכי רצינית ואסרטיבית בעולם.
יש בך צד ילדותי שאני נורא אוהב, צד תמים שאותי קורע כל פעם מדש, שמוציא ממני את השטותניקי שבי, שנותן לי טעם לחיים, טעם להעביר את הזמנים ואת התקופות ואת השביזות והכבדות שעלי עוברת ואותי סתם תוקפת.
אני יודע שאני לא מושלם, אני יודע שאני יכול לעצבן, להיות קשה ולפעמים בלתי מובן, שהביישנות שלי, שחוסר הביטחון שלי מטריפים אותך לשלילה אבל גם לך לא חסר נקודות שליליות.
אני שלם בך, את לא שלמה בי.
את בחרת לחתוך אותי ולהוציא אותך מחייך ולא משנה כמה ניסיתי להחזיר אותך אלי לא הצלחתי. את פגעת בי ואני מרגיש מושפל, מרגיש שפישלתי לשמור עליך שתישארי איתי.
את כנראה שלא באמת אוהבת אותי כי אם היית אוהבת אותי את לא היית עוזבת אותי ככה כמו שעשית באותו יום שישי מקולל בים.
את חושבת רק על עצמך, את בחרת לחתוך אותי כשזה בא לך ועשית את זה בכזאת קלות שזה פשוט שורף לי בלב.
אני מרגיש שזרקת אותי, שלקחת את הלב שלי וחתכת אותו בסכין,
כשאני אוהב אני אוהב עד הסוף, את ניצלת את זה.
את קיבלת אהבה, השקעה ובאותה תקופה את רצית את זה כי היה לך קשה והיית צריכה את זה.
אני אהבתי אותך באמת ובתמים מורלי ואת בחרת בלנצל אותי, את בחרת לחתוך אותי.
קשה לי בלעדייך, קשה לי בלי הצחוק, בלי החיוכים, בלי הדיבורים, בלי הסקס המדהים, בלי החפירות של עד השעות הקטנות, הנסיעות אליך, החוויות.
אני יודע שיש דברים שלא סיפרת, שיש רציונל שכנראה אותו אני אף פעם לא באמת ידע אבל זה לא מצדיק ולא מקל שאותי ככה עזבת, ככה נטשת, היית האהבה הראשונה שלי, למה ככה זרקת אותי??.
אני עדיין לא מעכל את זה שזה נגמר ככה, שככה פשוט החלטת שזה לא מתאים לך ושאת לא רוצה אותי בחייך.
אם יש משהו שלמדתי מכל הקשר זה לא לאהוב יותר מידי, לא לאהוב כי אז אתה נהיה תלוי, זה נהיה ממכר כמו סם אם לא יותר, זה נהיה חזק ואתה רוצה יותר ויותר, אתה מתמסר וכשזה נעלם אתה פשוט מתייסר.
אני רציתי להתאבד כשזרקת אותי וכמעט עשיתי את זה, אבל למרות הכל, אם תבקשי, אם רק תרצי, אם תגידי שאותי את אוהבת אלייך אני יחזור כי רק אותך אני רוצה.
זוהי אהבת אמת, אהבה בלתי מחייבת ואהבה בעוצמה כזו יש רק פעם אחת ותחשבי על זה כי עמוק בתוכי אני מקווה ומאחל לך שאולי תתחרטי ותתייסרי כמו שאני מתייסר וסובל עכשיו בזמן כתיבת המכתב המקולל הזה.
בזמן שאני כותב לך את המכתב הזה חשוב שתדעי שעברו להם בינתיים יותר מ 20 יום שלא ראיתי אותך, שלא הרגשתי אותך, לא חיבקתי אותך, לא הרגשתי את חום גופך, הסתכלתי על המבט המהפנט שלך, ראיתי אותך וצחקתי מהשטויות שלך, שמעתי את הקול הילדותי שלך, נשקתי את שפתייך וליטפתי את הפנים שלך, הסתכלתי עליך כשאת ישנה ודיברתי אליך מילות אהבה, התעצבנתי מהעקשנות והאגו שלך, הייתי איתך והקדשתי את עצמי אליך, 20 יום שמרגישים כמו נצח בלעדייך.
ככל שעובר הזמן אני מבין כמה אני אוהב אותך מורלי שלי, נזכר ברגעים שלי איתך, באותם רגעים מוזרים שאני לא יודע מה אני מרגיש בהם כשאני איתך, רגעים של חום ושל קור, של עצבים, של התרגשות ותשוקה, רגעים שהיה לי למה לצפות כשאני בא הביתה מהצבא, לרגעים שאני הבנתי שאני רוצה אותך ורק אותך בנפש איתי אצלי בנשמה.
פעם היה מתסכל אותי להגיע הביתה, הייתי מגיע בלי לדעת מה אני הולך לעשות באותו שבוע, פעם הייתי מרגיש לבד, אבל כשאני איתך אני מרגיש שיש לי עולם שלם, שיש לי הכל.
אז נכון, יש שביזות, ולפעמים העניינים איתנו לא עבדו והיו ירידות ולפעמים גם נפילות קשות וכואבות אבל כשאני איתך זה כל מה שמטריד אותי, שום דבר לא מתסכל אותי, שום דבר לא מפריע לי, יש לי קשר, יש לי אהבה, יש לי חברה שאותי אוהבת נורא וזה כל מה שאני רוצה וכל מה שאני צריך ולא אכפת לי שאת כל העולם שלי, לוקרציה קטנה ומתוקה שלי.
כמה שאני אוהב אותך אני לא מסוגל לתאר במילים, אני לא מסוגל להסביר לך את החלומות, את התשוקות, את הפנטזיות שעלי עוברות, גם כשאני בלעדיך ואת הכי כועסת , הכי בלתי נסבלת, גם כשאני במצב בעייתי ואפתי לכל מה שקורה איתי וסביבי.
הגעת אלי משום מקום והשלמתי לי מלא חסרים וכשאת לא איתי אני מרגיש ריק, אני מרגיש שמשהו חסר, אותה אישה, אותה בחורה שאותי מטריפה ומשגעת נורא, שאת הלב שלי מבלבלת, שאותי כובשת, שיכולה לדעת ולקרוא אותי בעיניים עצומות ולדעת בשנייה אחת מה עלי עובר בלי שאני יצטרך להסתבך ולהסביר.
בתוך תוכי ידעתי שהקשר שלנו זמני ועתיד להיגמר מתישהו רק לא ידעתי להצביע מתי, אבל האמת היא שלמרות שהקשר שלנו היה מורכב ומסובך העדפתי אותך על פני אמא שלי והחברים הקרובים לי כי פשוט אני באמת מרגיש שאת הכל עבורי.
אני חולה עליך מורל, ה-מורל אם תרצי, המורל שהייתה מעירה אותי בנוהל בוקר, שהייתה מצחיקה אותי בערב וברגעי השביזות, שהייתה חופרת לי על שטויות ומעבירה לי שעות בשיחות עמוקות אל תוך הלילות, שהייתה עושה מיליון ואחד דברים במקביל, המורל שהייתה מעצבנת אותי ומאתגרת אותי באותו הזמן, שידעה מה אני הולך לעשות לה ומה אני רוצה להגיד לה וכל זה בזמן שאני רק מדמיין את זה באותו הרגע.
אני מתגעגע אליך, אני חושב עליך ואני חושב על השלילי כדי לעזור לי לשכוח ואחרי כל הזמן הזה שאני מחפש את השלילי הגעתי למסקנה שאין שלילי, הקשר הזה היה אחד הדברים הכי טובים שקראו לי ושאני עליו לא צריך לוותר למרות שלתוך תוכי יצקתי רעל של השלמה בכישלון.
אני לא יודע מה יש בך שכלכך קוסם לי, אני רק יודע שאת כל מה שעושה לי,
שלמרות שאת לא מושלמת, שלא חסר לך פאקים את המושלמת בשבילי.
אולי פעם תוותרי על עזות המצח וקרות הרוח שלך תתחרטי ותחזרי להיות איתי, שלי כמו שהיית לפני שזרקת אותי?
הכאב והתסכול שמלווה אותי שאני יודע שהכל נגמר הם כמו אש בבטן שמטגנת אותי מבפנים.
הייתי טירון, ילד וקיבלתי קשר מהליגה של הגדולים אבל מהרגע שהבנתי מה יש לי ביד לא רציתי לעזוב, לא רציתי להרפות, לוותר ולהפסיק לחכות לראות אם איתי את תמשיכי להיות.
אני רוצה את הצ'ונגיה הקטנה שלי שעליה כלכך אהבתי לשמור כשהייתה איתי, שאהבה אהבתי להעניק לה ושעליה בלילות אני חולם ובימים אני הוזה ומדמיין.
בנות יפות יש הרבה, מורל יש רק אחת, מורלי אחת קטנה מיוחדת במינה שאותה אני אוהב שאותה אני באמת רוצה.
עכשיו אנחנו כבר לא ביחד ואני מתייסר מכאב.
הבכי מציף אותי כל לילה, כל יום, כל שעה עגולה כל דקה ושניה על זה שאני איתך כבר לא נמצא, הגעגוע משגע ומטריף אותי אבל עוד יגיע היום שבו הקשר הזה יהיה רק חלום, זיכרון לתקופה שהייתה ונגמרה, לאהבה ראשונה שהייתה ונעלמה, יום שבו נתגבר אחד על השנייה ונמשיך את החיים כאילו כלום לא היה, וכשהיום הזה יגיע תהיה זו סתם עוד תקופה שעזבה והתנדפה.
מורלי, אני אוהב אותך תמיד ואזכור אותך לנצח, כמה כואב לי שאת לא רוצה אותי בחייך ביחד איתך, זה כאב שלא ניתן לתאר במילים.
אהבתי ואני אוהב אותך ואני לא יודע אם הזכה אי פעם לאהוב ככה מישהי אחרת כי רק אותך אני רוצה וכנראה שבגלל זה לא נוכל להיות ידידים כמו שביקשת כשעזבת אותי כי לא נוכל להמשיך בחיים האחרים שיהיו לנו.
היה טוב וטוב שהיה וחבל שנגמר, נפגעתי אבל אני לא יפגע ככה שוב. עשית לי שיעור לחיים וזה מה שחשוב, להתראות לך מורל, אולי עוד ניפגש, אולי עוד נחזור להיות ביחד כזוג אם לא במציאות אז בחלום, יהיה שלום לך מורל, שלום ואולי גם להתראות, אני אוהב ואותך אני רוצה, יהיה שלום לך מורלי, ממני, נתי, החייל שלך, אהובך, סופר גירל קטנה שלי.
💬 תגובות (0)
עדיין אין תגובות. היו הראשונים להגיב!
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות