סימני שאלה..

  
כמה אושר ידעתי אז.. העבר הטוב הפך להווה אכזר וכואב..


כמה חזקה ללא פחד ומורא משום דבר ..


כמה תמימות נאיביות שלא ידעה אכזבה מהי...


החיוך הנצחי שלי שכולם הכירו הפך לחשיפת שיניים מסכה כאילו שבסדר


איך אוכל לחשוף בפני מישהו אי פעם את ההשפלה הכי גדולה של חיי??!


היום כבר כמעט חצי שנה אחרי הפרידה ממך אני משכנעת את עצמי


שאני אמצא דרך חדשה ואני אתחיל פרק חדש בחיים מנוסה ובטוחה יותר


אבל האם אני שוב אצליח להתאהב ?? האם אני אצליח לסמוך על מישהו שוב


כמו שסמכתי עליך??


במשך 4 חודשים אחרי שנפרדנו לא יכולתי אפילו לחשוב על מישהו אחר להבדיל ממך שמיד


אחרי שנפרדנו כבר מצאת אהבה חדשה.. ולא סתם אחת אלא הבחורה שתמיד חשדתי


בה ושנאתי כ"כ..!!


ואז פתאום הוא הגיע לחיי הוא יפה, נבון, בעל חוש הומר, רגיש,


גברי כ"כ ועם זאת כ"כ עדין.. הוא חיזר אחרי באינטנסיביות במשך 3 חודשים ובסופו של דבר


הצליח והחלטתי לתת לליבי להפתח שוב.. הנשיקה הראשונה והמרגשת.. הנגיעות שמזרימות את הדם


ונותנות לקצב הלב לפעום חזק ומהר כל ההתרגשות והאור חזר לחיי הייתי שוב מאושרת ושוב קצת


תמימה אך פחדתי לא סמכתי עליו כמו שסמכתי עליך הרי הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה לי שוב


וטוב שכך.. כשהקשר בינינו התחיל להתחזק ולתפוס תאוצה הוא פתאום נבהל ונכנס לפאניקה


והבחור הרגיש והטוב שהכרתי נעלם ובמקומו הגיעה הקרירות.. והערות מכוערות, ואגואיסטיות.


והדבר שפחדתי ממנו שוב קרה. נסעתי שבת להורים בצפון והוא נשאר במרכז יום שישי בערב


כהרגלו "ולפי הספר" הוא יצא לבלות הייתה לי אינטואיציה נשית שמשהו לא טוב קורה שם הלילה


ממש ידעתי את זה הוא התקשר בלילה ההוא אבל אני לא עניתי כי הרגשתי שהוא כבר לא שלי..


וצדקתי! ראיתי את התמונות באינטרנט הוא והאקסית שלו במצבים פרובוקטיבים מול עדשת


המצלמה מחויכים וטובי לב.. הרגשתי שוב את הכאב והאכזבה מחלחלת שוב בתוכי ההרגשה


 הנוראית ההיא למרות שהבטחתי לעצמי שיותר אף גבר לא יפגע בי הוא עשה זאת הוא הצליח


אבל אני מחושלת שוב משכנעת את עצמי שהכל בסדר ואני אמצא את הדרך החדשה


והטובה בשבילי  כי הרי אופטימיות זה שם המשחק ושוב אני שואלת את עצמי


האם כדאי לשחק את המשחק הזה שוב???