לאהובה שלי

איך אפשר אהוב בידיעה שזו נידונה למוות


למה החופש שבאהבה נהפך לסורגים


ילדתי ליבי לא ידע עוד כזה ריחוף


כמה חבל שאנחנו בלתי אפשריים


אני צריך את האהבה שלך מותק


אני תלוי ומרחף בין אהבה מתוקה למציאות כה מרה


לפעמים אפשר היה לחשוב שכל רגע איתך נותן לי נצח


היום אני מבין שכל רגע בלעדייך זה נצח


ליבי, ליבי אלייך, אך מה עם כל השאר


האים הגיוני לנפץ עולמות למען הרצון לאהוב


ילדה שכמוך צריכה לדעת שלסוד יש קסם


שזה מעלה את השאלה האים אנחנו בכלל אשליה


אכזרי לחשוב שמחר המבט שלך יחדור למישהו שהוא לא אני


כשנכנסת  אל חיי מצאת בליבי פאזל שאת הוא מה שנותר לשלמותו


מה יהיה כשתלכי? יתכן ששוב תהיה חוליה חסרה


או שמה מקומך ישמר- ואבוי לכול הפאזל


הריי כול זה אני אדע בקרוב , זה מפחיד


דרך חיים מלאה ריגושים בדרך אל הגרדום


אז חזרנו שוב לשאלה האים כל רגע איתך הוא נצח, או שבלעדייך?


ולמה המוסג "לנצח" יכול להיכנס למכתב על אהבה שנידונה למוות


איך נוצר מצב שבוא אני אוהב


ובאותה נשימה אני יוצר דמות של בוגד


ההפך המושלם....


שלך איתך ובלעדייך