איך זה שהחיוך שלך שנעלם עם השנים חזר והפך להיות כל חיי

 מאמי,אתה זוכר את היום ההוא שהכרנו..

וסתם,בכלל הייתי עם בגדי עבודה,עייפה,מבולגנת...

ואפילו לא לקחתי את ההיכרות הזאת לתשומת ליבי

היית באותו רגע עוד אחד שישב אצל אבי עם כל החברים...

וזהו..

לא חשבתי שזה קשר שימשיך,אפילו לו בתור ידיד..

ולא כי ניראת לי לא בסדר או משהו,

סתם לא משכת את התשומת לב שלי בכלל..

ואז פתאום למחרת התקשרת...

ואמרת לי שגרמת לך לצחוק אתמול הרבה,ושאף פעם לא הכרת בחורה כמוני ושאתה מזמן לא מחייך מאז החברה האחרונה לפני כמה שנים...

והאמת ,כל השיחה שדיברנו בכלל לא ידעתי שזה אתה.

חשבתי שזה שלומי השני שיושב איתנו כל יום..

רק בסוף השיחה הבנתי שזה אתה.

ותראה לאן דברים התגלגלו..

איך פעם היית מפתיע אותי כמעט כל יום..

הייתי נמסה מלראות אותך

ואתה יודע שהיו לי כמה קשרים רציניים בחיים

אבל איתך זה שונה

זה הקשר הבריא היחיד שהיה לי ושיש לי עדיין..

ואני כותבת לך ועולה לי חיוך על הפנים...

ומשום מה הוא אפילו לא נמחק..

וזה מוזר כי לבני זוג הקודמים שלי דאגתי ונתתי מעל ומעבר..

ולך,אני לא מרגישה שאני נותנת כלום

ובכל זאת טוב לך

ובכל זאת אתה מאושר איתי

וזה מוזר לי

ואיזה כיף לי לקום כל בוקר כששנינו הולכים לעבודה..

וחוזרים בערב ויושבים איזה חצי שעה לפני שהולכים לישון..

ואיך כיף לי לראות אותך במיטה ליידי

ושאתה רק מחבק.

וחיבוק חם שכ"כ חיפשתי לפנייך..

ואיך כיף לי שגם כשהלכת היום לאירוע בלעדיי כי עד עכשיו עבדתי מהבוקר

התקשרת קודם ושאלת אם באלי להצטרף סתם שאני לא ישאר לבד בבית..

ואיך גרמת לי לאושר אינסופי כשאמרת לי לא רק שלא באלי שתישארי לבד

באלי שתהני איתי

ואיך כל החיים חלמתי על בן זוג כמוך...

ואלוהים בירך אותי ונתן לי אותך..

וזה מתנה

ואני נשבעת לשמור על המתנה הזאת לתמיד..

אז מאמי שלי אני מקווה שהחיוך שלך אף פעם לא ימחק

והאושר לנצח ישאר...

אוהבת אותך ייותר מאת עצמי..

בעצם אתה לא מרשה לי להגיד את זה..

אוהבת אותך כמו שאני אוהבת את עצמי.. :]