לך...

גם אחרי שלוש וחצי שנים מרוחקות אתה מתעקש להיות שם.כמו צל.אתה מזכיר לי תהום,לתהום אין תחתית ככה לך אין סוף.אני לא רוצה הרבה רק לא לשמוע או לראות אותך,לעולם.אתה מלחיא אותי במלוא מובן המילה.עושה אותי חולה בכל מפגש או איזכור אקראי של שמך.חלאה.

אחרי שנפרדנו הבנתי מה זה להיות "עיוורת"מאהבה.הייתי איתך,בן זוג ראשון במהלך שש עשרה שנות חיי שניפצת במו ידייך את התמימות שהייתה בי.התעללת בי נפשית,מילולית ופיזית.נשארתי איתך כי כמו שכבר כתבתי האהבה הכה עזה שלי אליך עיוורה אותי ובין היתר חששתי לחיי.אך החשש לחיים לא היה כעובדה מוגמרת לדעתי המוסחת כי הסתרתי מעייני כל ומעייני שלי כל כך טוב את המצב בו הייתי.אהבתי אותו כל כך שלא האמנתי שאתה יכול לפגוע בי.

לפני שהכרתי אותך הבנתי שאין לי ביחון עצמי אז חיפשתי בן זוג חזק.הכרת אותך וחשבתי שתעזור לי לבנות ביטחון עצמי או שתשמש לי ככתף תומכת,אבל אתה השתמשת בחוזק שלך נגדי שהייתי חלשה ושברירית.החזקת אותי,יותר נכון שלטת עליי ובי.הייתי כה תמימה שלא הבנתי מה נעשה איתי,הייתי עושה לי שטיפות מוח יומם וליל שהמכות הפיזיות והנפשיות ממך מגיעות לי,שאני חתיכת מוטמטמת ואפס.ניצלת את המרחק שהיה ביני לבין משפחתי ואמרת לי שהם לא אוהבים אותי ולא דואגים לי ושאתה הכי אוהב אותי מכולם.שקרן.

אחרי שנפרדתי ממך התחלתי מאפס.אם בניתי ולו מעט ביטחון עצמי הכל התרסק הייתי שבר כלי.הרקחת אותי מכולם.מהמשפחה שלי מהחברות שלי.לא היה לי לאן לפנות הייתי צריכה להתמודד עם כל השנתיים הארורות איתך לבד.

לא ידעתי איך להתחיל לחיות כי תמיד אתה היית אומר לי מה לעשות ואיך.הייתי כצאן ואתה היית כרועה.רקדתי לפי ניגון החליל שלך.

עד היום שלוש וחצי שנים אחרי הפרידה אתה לא מבין מי אתה.אתה מאשים אותי בפרידה ולא מבין שהכל באשמת החולי בנפש שיש לך,הכעס והאגרסיות שהצטברו לך במהלך שנים שעיקרם הם בתא המשפחתי המסובך שלך.אתה לא מבין כמה אתה דומה לאביך שאתה כזה בז ומתעב אותו בעקבות באלימות שהפגין כלפי אמך.אתה זהה לו.אתה מתכחש.תבין כבר.

הרגת אותי בעודי בחיים,הרגת את הנשמה שבי.

הפרידה שלנו דומה לפצע מדמם שאט אט עם הזמן התחזזקתי וטיפלתי בכוחות עצמי.אותו פצע אכזרי נסגר אך נשארה הצלקת שלו.את הצלקת אי אפשר להעלים גם לא ב"טיפול קוסמטי".אי אפשר להביט בה בגאווה ולהשוויץ בה אך אפשר להביט בה להתחזק עוד יותר ולהודות להקב"ה שנתן לי את הכוח והאומץ לקום יום אחד ולהחליט לעזוב אותך.