המילים שלעולם לא ייאמרו

אף פעם לא תדע שאני מכירה אותך הכי טוב ובו זמנית לא מכירה בכלל

אני יודעת מה הלהקה האהובה עליך, מה אתה אוהב לעשות, מכירה כל פינה קטנה

ומצד שני לא מכירה בכלל. לא מכירה את הצד שלך ששיקר לי כל כך הרבה זמן והייתי מספיק תמימה כדי להאמין

לא מכירה את הצד שלך שאומר שהוא מרגיש והתנהג כמו ילד קטן ושוב איכזב, לא מכירה את הרוע בך

שמאפשר לך לשחק בבנות כמו בבובות ולשקר להן אל מול העיניים מבלי להניד עפעף

לא הצלחתי אף פעם לקרוא אותך, כי אתה נראה אוהב, וקינאת לי, ורדפת אחריי, ולא נתת לי להוציא אותך מהראש

ובסוף שכחת מקיומי כאילו מעולם לא הכרת אותי

אתה לא יכלת להשתעמם ממני, כי השתנתי כל יום מחדש, אני הטיפוס המשתעמם, ובי קיים כל כך הרבה שאתה לא יודע

קשה לי להאמין שהשתעממת

קשה לי להאמין שלא רצית מספיק

קשה לי להאמין שזה אתה ולא אני

קשה לי להאמיןשלא אני אשמה בהכל

אתה גרמת לי לאבד כל אמונה אי פעם

אני לא סומכת על אנשים

העולם נראה לי כל כך רע ושחור

כן, לא הסכמת להתחייב אלי, ולא בגדת בי כי מעולם לא התחייבת

בזה אתה צדקת. אתה לא חייב לי כלום

אבל היה דבר אחד שהיית חייב לי, את האמת

ובגדת באמון שלי בצורה הכי קשה שיש

והכי כואב זה שאתה בטח כבר לא זוכר מי אני

בטח כבר לא זוכר 99% ממה שקרה

ואני נשארת לבכות כל לילה אל הכרית ויודעת

שמחר אני קמה לעוד לילה בודד

וחסר תשובות לגמרי

היו לך כל כך הרבה בנות שהסתרת, ועשו איתך דברים

ואני לא הסכמתי אף פעם ולא עשיתי איתך

למה רדפת אחריי? למה קינאת לי?

כבר אמרת לי פעם אחת שזה לא מסתדר

למה חזרת והתחננת לסליחה?

למה אחר כך ניסית ליצור קשר ואז שוב נעלמת כשעניתי לבסוף?

למה המשכת לנסות כשראית אותי אחר כך?

למה ידעת שאתה מכאיב, וידעת שלא יוצא לך מזה כלום

ולא היה בך את טיפת הכנות

לגאול אותי מייסורי

ולתת לי את האמת שהיית חייב לי אחרי כל כך הרבה זמן?



למה כל לילה אני בוכה אל הכרית.. ואתה אפילו לא זוכר, וכנראה עם מישהי אחרת

למה החזרת אותי לכאב בצורה כל כך מרושעת ואנוכית?