מאז שסלחת

מאז שסלחת, אני מתגעגעת פחות, חושבת עליך, אבל פחות

ידעתי שטעיתי, כעסתי על עצמי, נזפתי בעצמי רבות על מה שקרה איתך, על איך שהדברים התגלגלו, מבלי שהתכוונתי לתוצאה, מבלי שיכולתי לשנות אותה כי אתה לא ענית בכל פעם שביקשתי סליחה

במשך חודשים לא יכולתי לישון בשקט, התגעגעתי, תהיתי מה היה קורה "לו..."

בסופו של דבר, בחודש שעבר, במכתב השלישי והאחרון ששלחתי לך, ענית, סלחת, הבנת אולי

אמרת שאין טעם לשמור על קשר, איחלת בהצלחה ואני קיבלתי זאת בהבנה

כל שבאמת רציתי היה שתבין שלא התכוונתי לפגוע בך, שכוונתי לא היתה רעה, ושאולי, רקפעם אחת, קיוויתי שגם לי יתגשם חלום קטנטן

זה לא קרה... אבל מאז, איכשהו, אני סוף סוף נרדמת, סוף סוף נושמת שוב

סוף סוף לא מחפשת אותך יותר בכל פעם שעוברת ליד לחולון

אני עדיין חושבת עליך, מודה, אבל כבר לא מחפשת אותך

אביעד, תקרא לי ילדה, תקרא לי רומנטיקנית חסרת תקנה, אבל עשית לי משהו ולכן תמיד תישאר בליבי

חבל שלא התפתח מעבר למה שהיה שם

יכולתי לאהוב אותך... ואתה אותי

תודה שהשכחת אותו, כנראה שזאת היתה המטרה שלך בחיי

סליחה שפגעתי בך

תודה שסלחת לי

אני אוהבת אותך