אוהבת תמיד

אני יודעת, בכל פעם שאני מנסה לכתוב לך, אהובי, אני מקמטת את הנייר, וזורקת אותו
לפח, אני יודעת שבכל פעם שאני מנסה להשמיע את קולי פתאום אני נעשית אילמת. אבל אני
כל כך רוצה שתדע, שאני אותך אוהבת.

לא משנים לי מצבי הרוח שלך, החסרונות שבך.

מספיקה רק דקה אחת שבה אני רואה אותך, והלב שלי פועם חזק מאיי פעם, ופרפרים בבטן
שלי לוחצים עליי להגיד.. לדבר... להקשיב..

אני היחידה שרואה בך את כל היתרונות, אני היחידה שמבינה את צרותיך ומשתתפת בצרתך,
אני היחידה שתעשה הכל בשביל שיהיה לך טוב יותר, כי אני היחידה שאוהבת אותך.

זה נכון, שאולי, אתה בכלל לא אוהב אותי, אבל כבר לא כואב לי כמו בעבר להגיד את זה.
תמיד השליתי את עצמי לאהבה בלתי אפשרית, למרות שידעתי מה יהיה סופי.

יכול מאוד להיות, שאתה אפילו לא מנחש, עד כמה אני מתגעגעת אלייך, וכמה אני חושבת
עלייך, אבל אם היית יודע,

לא הייתה מאושרת ממני בכל העולם.