לחברה הכי טובה, או לפחות לאחד מהפרצופים שלה...

את יודעת?! הייתי מתארת את כל אחד עוזב אותי כשקשה לי...

הייתי יכולה להאמין שכל אחד ינטוש אותי,

אבל אם מישהו היה מתישהו אומר לי שאת-דווקא את, תבגדי בי ככה, הייתי מעיפה לו בעיטה
ולא מדברת איתו יותר בחיים...

אבל כמה שזה שונה כשאני רואה את זה קורה בעיניים שלי...

גם לפני המקרה לא היינו באחת מהתקופות הכי טובות שלנו,

אבל מה שהיה כל כך טוב בנו זה שתמיד ידענו שאנחנו נעשה הכל אחת בשביל השניה, תמיד
מצאנו את הזמן לדבר על הדברים החשובים, או סתם לצחוק על שטויות...

אבל אז זה קרה... חבר שלי נפרד ממני וזה כל כך כאב... את, כמובן, היית הראשונה לדעת
מזה ובאמת שעזרת לי בדרך שרק את יודעת...

אבל שבועיים אחר כך כשהוא נהיה חבר שלה-חברה כל כך טובה שלי, את אפילו לא שאלת אותי
מה זה עושה לי, וידעת יותר טוב מכולם שאני עדיין אוהבת אותו... כל כך אוהבת אותו...


לא רק שלא שאלת, במקום זה את הלכת לברך אותה צחקת איתה חיבקת אותה והשתתפת בשמחתה
על החבר החדש שלה... כל זה כשאני יושבת כמה צעדים ממך מסתכלת עליך ולא מאמינה...
אני ישבתי שם הקשבתי לה מספרת לכן שהם חברים, הסתכלתי עליך-מאושרת בשבילה ולא
קלטתי.........

זאת את? זאת באמת את? החברה הכי טובה שלי? ואם כן, אז זה באמת מה שאת צריכה לעשות?


את לא אמורה לשבת איתי על ערמת שוקולד ולקלל אותה ואותו על היותם זוג מקקים קטנים
וחסרי משמעות?... את לא אמורה להיות איתי ולשנוא אותם איתי ביחד ולהתפלל ליום שבו
הם ייפרדו?!

תסבירי לי אם אני מגזימה או שזה מה שבאמת חברה הכי טובה אמורה לעשות?

אבל מאותו היום שהם נהיו חברים את כבר לא היית איתי... את פשוט החלפת אותי בדרך הכי
שקופה שיש, ולמה?! בגלל שעכשיו אין לי חבר?... בגלל שהיא במרכז העניינים? כי לה יש
סיפורים על כמה שהוא חמוד וכמה הוא אוהב אותה, ואני עכשיו לבד?!

יש לך בכלל מושג כמה קשה זה היה להתגבר עליו בלעדייך?... בלי העצות שלך והשיחות
איתך?!

אף פעם לא חשבתי שבפעם היחידה בחיים שלי שאני באמת צריכה אותך, כי אני באמת באמת
פגועה, את תפני לי את הגב שלך בלי להתבלבל!

זה הדבר שעוד יותר גרם לי לשנוא אותה כל כך...

הוא-כבר לא עניין אותי! ידעתי שאם זה מה שהוא עושה אחרי חצי שנה איתי הוא לא שווה
שאני יבעט בו...

היא-תמיד ידעתי שחסרת אופי וחסרת עמוד שדרה, אבל פתאום אני כל כך מקנאה בה שאת לא
מתארת לעצמך! אני מקנאה שיש לה את החיים הכל כך יפים שהיו לי! שיש לה את החבר הבערך
מושלם שלי, ואותך החברה הכי טובה שלי!

אני בטוחה שאפילו בחלומות הכי ורודים שלה היא לא הייתה מתארת לעצמה את החיים יותר
טובים...

ואני לא אומרת סתם, את הדבר הכי טוב שקרה לה! בלעדייך-היא לא שווה כלום, כי היא לא
משהו מיוחד!

והיא יצאה זולה שהיא נהייתה חברה שלו! אבל את האמת-אותה לא היה לי חבל לאבד, למרות
שהיא הייתה חברה שלי מלא מלא זמן, ויש פעמים שאני מתגעגעת אליה...

היה אכפת לי רק רק רק רק ממך! כי את באמת אכזבת אותי... את הבן אדם שהיה הכי חשוב
לי בחיים ושהכי אהבתי... והכל נהרס...

פעם ניסיתי לחזור להיות חברה שלך, היום אני יודעת שזה חסר טעם, אז ניתקתי איתך קשר-
לתמיד........

אין לך מושג כמה זה היה כואב וקשה להחליט שאיתך-הבן אדם הכי אהוב עליי, אני לא ידבר
יותר לעולם...

אבל מה שעשית היה כואב מדי ואני יכולה להגיד שאני בחיים לא יסלח לך, לא משנה מה
יקרה...

אבל אני אף פעם לא יפסיק בלב שלי לקוות שיהיה לך הכי טוב ולחשוב לי מה היה אם זה לא
היה קורה...

עצוב לי שאף פעם המכתב הזה לא יישלח, ושאת לעולם לא תדעי איך אני מרגישה...

אוהבת יותר משתוכלי לתאר,

אני.