לא הגיוני

ש- 7 שנים אחרי, עדיין אחשוב עליך, אתגעגע לתקופה שלנו יחד, אבהה בתמונתך... איתה

לא הגיוני, שלא התקדמתי מאז, שחיי עצורים, שאתה המשכת הלאה ואני נשארתי מאחור

בשיחה האחרונה שלנו נפרדת ממני, גרמת לי לראות שאולי התייחסתי אליך בעליונות מסויימת, אולי גם אני פגעתי בך

היה לך הרבה ביטחון עצמי, אמרת... ממש, הכל היה הצגה

שלא תראה, שלא תתפוס אותי ברגעים של חולשה

אולי הייתי צריכה להיות רכה יותר, לתת לך לראות חולשה, להישען עליך קצת... לפעמים

רותם שלי, אתה לא שלי יותר... קשה לי כבר לקרוא לך ככה כשיודעת שהתחתנת, או שבקרוב זה יקרה, כבר לא בטוחה לגבי זה...

אני מתגעגעת אליך

מביטה בתמונתך ומתגעגעת לעיניך מביטות בי, מחייכות אליי

לא הגיוני שכלום לא השתנה מאז

לא הגיוני שאני עדיין באותה הנקודה

מתקדמת צעד, עושה 3 אחורה

לא הגיוני לי

שלא מוצאת אהבה, שאין אף אחד שאפילו מתקרב, שאין אף אחד שינסה להשכיח את כל מה שאתה השארת פגוע

ביקשת סליחה בשיחה האחרונה שלנו

סליחה שהתנהגת כמו ילד קטן, סליחה שפגעת בי, סליחה שלא הסתדר

ואני צחקתי, אמרתי שכבר לא זוכרת, שמבחינתי נגמר

נכון, נגמר אבל זוכרת

לא שכחתי אותך מעולם

לא הצלחתי

אולי בגלל זה אף אחד לא מצא את הדרך לליבי, שנשאר סגור מאז, אטום לכל אהבה אחרת

בכל התקופה הזאת, היה רק בחור שהצליח לגעת בליבי, שכל כך נוקשה ומאוכזב

אביעד..... אבל גם איתו אבוד

הוא לא יסלח לי לעולם, אולי בצדק, אולי לא

רותם.... מתגעגעת לדבר איתך, אפילו סתם, על שטויות

מתגעגעת לצחוק איתך

אתה שונה היום, יותר רציני, יותר.... לא הוא... שאהבתי כל כך

לא יהיה עוד אחד כמוך, שהכל יתאים בדיוק למה שחלמתי... אבל בסוף... יהיה של מישהי אחרת

לא רוצה עוד אהבה כזאת

לא רוצה