ממכתב ארווווך

לפעמים אני רוצה לבכות

בדיוק כמו בפעם ההיא

שהחלטנו לזרוק הכל בשנייה אחת.


נמאס לך ממנני

ואמרת לי את זה בעצמך

ולי נמאס מעצמי

נמאס לי לקרוא את ההסטוריה שלנו

אין לי אפילו תמונות שלך

לא אסאמסים שמורים

ואני מרגישה טיפשה

שלא שמרתי את זה

רק בשביל לבכות לפעמים

אני מתגעגעת אליך


זהו זה,

אמרתי את זה

זה מצחיק שאני כלום לעומתך

אני רק אחת שהיה לך קשר איתה

אפילו לא רשמי

הרסתי את זה

ואין כבר מה לעשות


האגו הזה שלי ..

רק הוא מונע ממני מלדבר

אני מתגעגעת לריח שלך

לבושם ההוא

אני תמיד מריחה אותו אצל אחרים

אבל זה אף פעם לא אותו דבר

לפחות טוב לך לא?

אני לא אכחיש שזה מעצבן חח

שטוב לך כל הזמן ולי לא

ושאני לפעמים מקווה שתתקשר


כי אתה מבין..

אפילו דיברתי עם אלוקים

שיחזיר אותך אליי

עד כמה המצב על הפנים הא?

אמרתי לו שאני מקווה שתתקשר

או שתשלח הודעה

או שאני אראה בצד כזה למטה באייסי

"אני עדיין אוהב אותך "

והשם שלך יהיה כתוב מעל

אולי זה מה שיגרום לי לבכות

משמחה.. אם אתה שואל אותי

אתה מבין לאיזה רמה הגעתי?


אני כותבת לך מכתב

אבל תאמין לי אתה לא רוצה לדעת כמה מכתבים כתבתי לך

ושמרתי לעצמי

והטכנאי המטופש ההוא מחק אותם

רציתי לבקש ממך

שלא תשכח אותי אף פעם

אבל ..

היה כבר מאוחר מדי


כמה היייתי רוצה שתגיד שאף פעם לא מאוחר מדי בשבילנו

בשביל שנציל את הקשר

אבל אולי אין כבר מה להציל

אני מה זה לא רוצה להאמין לזה


אתה בטח לא מתאר לעצמך

איך זה להיות כל כך לבד

לשבת בחושך שעות

ולבכות עמוק בפנים

לפעמים אני מחכה לרגע הזה שיהיה הצפהה

ושזה יפגע גם בך..

או שתדע אי פעם מה אני מרגישה

או שתקרא את זה

ולא תזלזל בי

ברגשות שלי

או תצחק עלי

או שתשנא אותי

אפילו אין לי אומץ לפרסם את זה ככה


לפעמים אני מתעקשת לחזור

למקום שהלכנו בו

או להאמין שגם לך כואב

כשאתה עובר בתחנה ההיא..

נוסע באוטובוס

עובר בגן הגדול ההוא

כמו שאני הולכת לשם

כל שבוע

שוכבת על הדבר ההוא שישבנו עליו פעם

ומחכה לכוכב נופל

כדי שאני אביע שתבוא

כאילו שכל מה שקרה אף פעם לא קרה

ואז תחבק אותי

ותנשק אותי

כמו פעם

ואני ארגיש את הדברים המטופשים ההם בבטן

ואתה תקח אותי בזרועות הגדולות שלך

ותחבק אותי


הרבה דברים מונעים ממני להתקשר אליך

ולהגיד לך שתצא

כי פעם

גם כשאהבנוו..

שאתה אהבת..

גם אז לא יכולת לבוא

אז למה שתבוא עכשיו?

אני מפחדת מדחייה.. אתה מבין?

גם העובדה שאתה אוהב עכשיו אחרת ..




ואני מפחדת מהתגובה שלךך

אני מפחדת להפגע

מפחדת מהכל

חשבתי שאני אמיצה

אבל אפילו את עצמי אני לא משכנעת

הכל זה אגו לא?


מפליא אותי שאני ממשיכה לכתוב

אני רוצה להגיד לך הכל

לספר לך מה עובר עלי

על הבריאות שלי

איך אני מתמודדת

בלעדיךך

לספר לך ולא להתחרט

איזה שירים גרמו לי לבכות

כמה מכתבים כתבתי לך

כמה שירים כתבתי עליך

כמה דקות חשבתי עליך

ואם חייכתי כשעשיתי את זה כל זה