רוח רפאים

כמו רוח רפאים, שוהה אני בין שני עולמות

באין אונים.

איש אינו רואה אותי, אני צועק, אך הלב אינו שומע.

מעליי עולם קפוא, ומתחתיי....... האדמה רותחת

אולי אני מעדיף לקפוא מקור מאשר לצעוד על גחלים



היא מחכה לי שם, מול אגם סגלגל

היא חושבת שאני יגיע

כמה זמן היא תחכה לי... שעה..... אולי אפילו יום.

היא לא יודעת שבחרתי לברוח.

היא לא יודעת שהחמניה שקטפתי בשבילה נבלה ממזמן

כמה נעליים דרכו עליה כבר

אין-ספור נעליים.

אני יתגעגע אליה.

והיא תלך משם בסוף. אני יודע. היא לא תחכה לנצח

הגשם ירטיב אותה עד שד עצמותיה

והיא לא תדע אם מדמעות רטובה היא

או מטיפות שירדו מן השמיים.

ליבה יתנפץ.

ואני מצטער, באמת מצטער....

אבל אני מעדיף לקפוא מקור מאשר לצעוד על גחלים.

אפילו חיבוק אחרון לא אתן לה

שלא יהיה כואב עוד

ואני יתגעגע... בכל ליבי

להתראות אהובתי היקרה