אוףףףףףףף לא כיף לי בכללל....כנסוווו :(

הבאתי לכם כמה דברים שכתבתי...





אני יודעת שלטעות זה אנושי ושלסלוח זה אלוהי

אך מה לעשות שליבי פגוע ואינו מוכן לסלוח

אני יודעת שרק מתי שמאבדים מישהו מבינים עד כמה הוא חשוב

אך מה לעשות שאני עדיין לא מעכלת שכל זה אבוד

אני יודעת שבכל אהבה טמונה האכזבה

ושכדי לאהוב צריך לדעת שצריך גם לסבול

אני יודעת שאנחנו אוהבים ושאחים נהיה תמיד

אך בכל זאת אני פוחדת שאת ההזדמנות שלנו להשלים, אנחנו נפסיד.

אני פוחדת לאבד ...אני פוחדת להרגיש....

אני פוחדת להתמודד .... אני פוחדת להיכשל...

אני בוכה בכל הכוח...וזועקת לאלוהים שבשמיים

שישמע את תפילותיי ויעשה סדר בחיי.



הוא לעולם לא יידע מה היא עשתה למענו

הוא לעולם לא יידע כמה היא אוהבת אותו

הוא לעולם לא יידע שכל יום הוא מתרוצץ במחשבותיה

הוא לעולם לא יידע שהוא השתלט על כל רגשותיה

הוא לא מתאר לעצמו עד כמה הוא חשוב לה

הוא לא מבין עד כמה היא נקשרה..

הוא לא קולט שהוא שינה לה את החיים

ושבלעדיו חייה בעצם לא שווים.

היא נשבעה שאם יקרה לו משהו היא תמות

היא נשבעה שגם אם תרצה בכל הכוח לשכוח

הוא לעולם לא יצליח מליבה לברוח

הם היו אחים בדם ובנפש...

והכירו אחד את השני בצורה מושלמת

הם תמיד עמדו לצד השני בעת צרה

ונשבעו בחייהם למען האהבה.

הם התגברו על מכשולים ופרצו את דרך החיים

אך המציאות היא אכזרית והפרידה בין שתי אחים...



היא מסתכלת אחורה במבט לאחור

ונוכחת לדעת עד כמה חייה היו בעלי אור

היא נזכרת ברגעים הקשים כאשר תמיד היה לצידה

היא נזכרת בשבועה שלא ייפרדו לעולם

היא נזכרת בריבים , בצחוק ובמבט

ואיך חייה היו נראים בעבר

היא נזכרת והדמעות יורדות

היא נזכרת והן לא עוצרות

היא נזכרת בתקופה שלהם

וליבה שוב מתחיל להתפרק ולהישבר.

היא מחליטה להשאיר הזכרונות מאחור

ולהסתכל על העתיד הרחוק...

היא מסתכלת קדימה ומחפשת את כיוונה

אך היא מגיעה לדרך שאין בה מוצא

היא מביטה קדימה ,לצדדים ומסביב

אך הבדידות מקיפה אותה מכל הכיוונים

היא מרגישה שהיא נחנקת ושאין לה אויר

היא מרגישה שהיא טובעת ושאין מי שיציל

היא מרגישה אבודה ללא כל ישועה

היא מרגישה שבלעדיו חייה בסכנה

היא רוצה לשמוע שוב את קולו...

שיצעק ...א-ח-ו-ת ש-ל-י א-נ-י א-ו-ה-ב א-ו-ת-ך בקולי קולות!





טוב מקווה שאהבתם...

תגיבו

:(