הסוף לאהבה

הגיע הזמן שלנו להיפרד, ללכת כל אחד לדרכו, למרות הקושי.. אין לי מספיק מילים מתאימות כדי לנחם אותך, כדי לעודד אותך שמעכשיו יהיה יותר טוב, גם לא בשבילי..

אנחנו ביחד כבר תקופה ארוכה ואני מכירה אותך כמעט כמו שאני מכירה את עצמי- יודעת מה תגיד ומה תעשה, רגילה לריח שלך, למגע שלך, מכירה את החדר שלך, הבגדים שלך, הכל ממש הכל, וכל זה רק שלי. אני יודעת ובטוחה.

כן, זו אני הבעיה, אתה בן אדם כמעט מושלם, תמיד יודע איך לאהוב אותי, איך לגעת בי, איך להרגיע אותי. נתת לי כל מה שיכולת, רק לי ולא מגיע לך שאני אעזוב אותך ככה אך אין זה בשליטתי, לצערי.

השינוי התחיל די מזמן כשהייתי במסיבה, לפעמים אני יוצאת בלעדיך ולך זה לא מפריע, אתה נותן לי את המרחב שלי, לא לוחץ יותר מידיי.. פגשתי שם מישהו חדש, שלמרות שהוא לא הטעם שלי במיוחד, התחלנו לדבר ומצאתי את עצמי נמשכת אליו שוב ושוב באותו ערב, למרות שניסיתי להתרחק ממנו הגענו כל פעם לאותו המקום והמשכנו לדבר.

אחרי אותו הערב שכחתי ממנו לגמרי והכל המשיך כרגיל, הוא אפילו לא חלף פעם אחת במחשבה שלי, אבל בהזדמנות הבאה שהיינו שוב במסיבה אחרת, הכל חזר אל אותה הנקודה ממנה הפסקנו, אין לי איך להסביר את זה מלבד איזו כימיה מטורפת בינינו, משהו שמחבר אותנו ביחד.

ניסיתי להבין איך זה קרה שככה יש לי פרפרים בבטן ממישהו אחר שהוא לא אתה, הרי איתך יש לי הכל, אין לי שום דרך להסביר את זה אבל מאז כבר חיכיתי לפעם הבאה שאפגוש אותו שוב, מקווה בתוך תוכי שעד אז הכל יעבור, שאני אפגוש אותו ויהיה לי רק כיף איתו כמו עוד אחד מהידידים שלי...

הגעתי בערב למסיבה וישבתי בחוץ עם כמה חברות, כשראיתי אותו מרחוק נכנס, הלב שלי החסיר פעימה, כמעט ורציתי ללכת הביתה באותו רגע אבל לא הייתי מסוגולת, נכנסתי בשקט בלי שישימו לב פנימה ועמדתי בצד והתבוננתי בו, הוא היה כל כך יפה שלא יכולתי להפסיק להסתכל עליו. ראיתי אותו בוחן את הסובבים, כאילו מחפש מישהו, וכשהוא ראה אותי בצד, ההבעה שעל פניו הייתה כאילו הוא קיבל סטירה, ואני הרגשתי שהפסקתי לנשום...

בתוך כמה רגעים הוא כבר היה לידי, ואז ידעתי שההמשך הוא בלתי נמנע..

זה לא שאני רוצה את זה, וזה לא שתכננתי משהו כזה, אבל אין לי אפשרות לעצור את מה שיקרה, ואני מוכנה לשלם את המחיר ולשאת בתוצאות. גם כשזה אומר להיות בלעדיך..

עכשיו אתה יודע מה באמת קרה. זה לא שבגדתי בך, לא שיקרתי ולא הסתרתי, האמת כאן פרושה לפניך יחד עם הבקשה שלי שתשחרר אותי, באותה אהבה שבה קיבלת אותי אל תוך חייך, גם אם זה לא קל..

לפני שבוע באתי אליך, אמרתי לך שאני לא יכולה להמשיך, אני כבר לא שלך ושזו הפעם האחרונה שאני כאן, ואתה לא נתת לי ללכת, ביקשת שאשאר איתך כי אתה אוהב אותי באמת. כמעט ונישברתי אבל הגוף שלי נשאר קפוא כי הלב שבתוכו שייך כבר למישהו אחר.

אני מרגישה כל כך הרבה דברים בבת אחת, התאהבות חדשה והתרגשות, ומצד שני אבן כבדה רובצת על הלב כשאני חושבת עליך ולא רוצה לפגוע, אך יודעת שאין דרך אחרת.

תבין אותי ותסלח, תן לי ללכת הלאה ותמשיך בדרכך, אני מאחלת לך שתמצא מישהי טובה ממני שתוכל להעניק לך את כל מה שאני כבר לא.

 

מזו שכבר לא שלך