הוא הלך...

הוא הלך ,כל מה שנותר זה הזכרונות,


הוא הלך ואיתו הלכו כל החלומות.


למרות שהוא עזב היא עדיין מצפה,


מחכה לו שיבוא לנחם אותה.


אך הוא לא בא,


וכעת היא מבינה שלא תזכה בליבו חזרה.


היא כותבת לו מכתבים ,אך אותם לא תשלח, 


דמעה ועוד דמעה יורדת מעיניה ומתמזגת עם הדיו במכתב.


היא נזכרת בלילה הקסום שבילו יחד,


בלילה אשר גופם התמזג לאחד.


היא יודעת שהוא אהבת חייה,


האדם אשר ציפתה לו במהלך כל שנותיה על פני האדמה.


היא הולכת ברחוב הומה אדם,


נזכרת בו, שוב ליבה כואב וכעת הוא נדם.


היא מוטלת על הרצפה ואין בה רוח חיים,


האנשים מתאספים ועל גורלה המר של הנערה מתאבלים.


היא כעת כבר לא בין החיים,


היא למעלה במרומים.


והוא לא יודע וגם לא יידע,


על הכאב ועל גורלה של הנערה שאותו אהבה.


הוא הלך ממזמן אך כעת גם היא הלכה,


כעת מצאה מנוח אי שם, הכאב כבר לא נמצא עמוק בתוך ליבה.