כשאתה עצוב... עצור רגע...ותקרא את הקטע הזה.

כשאתה עצוב, כשאתה מדוכא, כשאתה כואב אתה מרגיש כאילו אין טעם לחיות יותר.

אתה לא מוצא יותר את המשמעות לחיים. אתה מסתגר בתוך עצמך... לחוץ, עצבני, סערת
רגשות מתחוללת בתוכך... ואתה חושב שכל הכאב והחרדה שנגרמת לך, זה בגלל אחרים ששברו
לך את הלב, פגעו בך או העליבו אותך...

אבל מה שאתה לא יודע זה שאתה אחראי לכך ואך ורק אתה אשם לכאב שלך ולעצב.

אם תסתכל עמוק ותחשוב טוב טוב, תבין שזה הכל בראש שלך:

אתה חושב על כאב, אז כואב לך.

אתה חושב על עצב, עצוב לך.

אתה חושב עצבים, אתה עצבני.

אולי תחשוב יותר על לא לחשוב על כל הדברים האלה??...

מה שהיה היה, תשכח הכל, אתה לא יכול לסובב את הגלגל לאחור ולתקן את הטעויות שלך. גם
אם עשית טעות לא נורא, תלמד ממנה, אל תהיה עצוב ומדוכא בגללה.

מישהי שברה לך את הלב?, לא נורא, נשארו לך זכרונות טובים מאותה אחת, תבוא עוד אחת..
אפילו יותר טובה.. זה עובר, הכל עובר.

אז אין לך ממה להיות עצוב בחיים כי הם ממשיכים ולא נעצרים בטעויות וברגעים הקשים.
הם ממשיכים. תפנים. ותהנה מהחיים כי הם נגמרים בסופו של דבר,

תנצל את הזמן הזה, החיים יפים והם המתנה הכי גדולה שאי פעם תקבל.



מקווה שזה יגרום לכם להבין את משמעות החיים. כתבתי את זה ברגע של משבר.. רגע עצוב
וכאב ולרגע חשבתי ולא הבנתי למה אני עצובה... הרי זה לא יעזור לי.... אז תבינו גם
אתם. בהצלחה בחייכם.