למה אלוקים זאת לא יכולה להיות אהבה?!

רצתי אלייך, מאוהבת בך..


רואה אותך ונהיית כל כך שמחה...


בוהה בך, וזה לא מרחוק....


כשרואה אותך בא לי מאושר לצחוק...


אבל על מה אני מדברת זה בכלל לא נכון..


אחרי כל הזמן הזה אני נשארת באותו מקום..


לא מדברת איתך...לא רואה אותך...


כשאני רואה אותך מתמלאת בי שנאה...


אבל אל תדאג לא אליך..!


אלא אליה אל זאת שגנבה ממני אותך...


זאת זאתי שבגללה עכשיו אני בוכה...


אני אוהבת עכשיו אהבה חד סטרית,


שהתגלתה כאכזבה אמיתית...


למה אלוקים זאת לא יכולה להיות אהבה ?!


שתעשה אותי מאושרת כמו שאני רוצה...