מכתב ההתאבדות שלי=

טוב...אין לי ממש מאיפה להתחיל..

אני רק יודעת..שנמאס לי...ושהחיים שלי גרועים בצורה איומה!!

אני לא יודעת איך היקרים שלי...יגיבו על מה שאני הולכת לעשות..מחר

ובפעם הראשונה..לא אכפת לי!!!לא אכפת לי..כי זה מה שאני רוצה לעשות וזאת החלטתי...אז "סליחה" ו"אני אוהבת אותכם" לא יעזור ממש אחרי שאני אמות..וגם אני לא יגיד "אל תבכו..אל תסבלו בגללי" כי זה גם לא יקרה...אז ככה..אני מתאבדת כי אני שונאת את חיי...קודם כול אני אגואיסטית ומגעילה (אפילו שאומרים שאני לא) ככה אני חושבת על עצמי...אני רואה את ההתנהגות שלי...ואני פוגעת בכולם!!!!בכול מי שאני אוהבת..אז די נמאס לי לפגוע!!נמאס לי לבקש סליחה כול פעם...(וזה הרבה פעמים) פשוט נמאס!!אז מה יותר טוב מהתאבדות??אני יודעת "זה לא שווה את זה" ,"יש לי חיים ארוכים","לחשוב על העתיד.." ועוד כול מיני כאלה..ואני יכולה להגיד בולשיט!!!!הכול בולשיט!!!אני חיה עכשיו..לא בעתיד..ומה שקורה לי עכשיו...זה פשוט נורא!!!גם האהבה שלי...הבנאדם שבאמת אני אוהבת אותו בכנות..פגעתי בו..כול כך הרבה פעמים..והוא סלח...ולי נמאס כי לא בא לי לפגוע בו עוד פעם..אפילו שגם ככה כשאני אמות זה ייפגע בו..אבל לא יותר!!!הוא ימשיך..כמו כולם..והם ישכחו ממני ..מהמטרד הזה...כי אני מטרד..! = טוב וגם אני די ילדה שקטה ומופנמת..לא מדברת הרבה על מה שעובר עליי...ההורים שלי כול הזמן רבים..ואבא שלי....מישהו שפעם הערצתי והיום לא אכפת לי כבר אם הוא ימות או יחייה מכה את אמא שלי ואת אחיי הקטנים..ואני רואה את זה ...ושותקת..שנים זה כבר ככה!!!עד שאפילו ההורים שלי לא ישנים ביחד...ואני צריכה להיות הבוגרת,המבינה...נמאס לי להיות הילדה הזאת!!!!שתקתי ושתקתי..עד שהנה זה מתפוצץ....ומחר כול הכאב ייעלם...כול השנאה הזאת לעצמי!!!כי אני שונאת את עצמי..את היופי החיצוני והפנימי שלי (אפילו שכולם אוהבים את כול הדברים שבי...) אני פשוט שונאת!!!ומחר גם השנאה הזאת תעלם...

אז...לכול מי שאני אוהבת..לכול מי שיקר לי...שלום ולא להתראות...!!