בשבילך... זה נגמרר

בשבילך....


ופה זה נגמר.אחרי שנה ו10.. החלטת שדיי נמאס, ולמה? הלוואי והייתי יודעת, אבל החלטתי שדיי לדמעות ודיי לכאב ודיי לדיכאון..לקחתי את עצמי בידים.. הלב שלי הוא לא משחק ולא צעצוע..כמה אפשר להפגע? כמה אפשר לתת? ולא לקבל? כמה אפשר להעניק? אני אהבתי אותך.. אני לא אשקר, ויעידו רבים כמה אהבתי אותך..


 כי רק הם יודעים.. רק הם יודעים מי התרוצץ לי בראש כל יום.. רק הם יודעים על מי דיברתי כל היום.. רק הם יודעים כמה נלחמתי מהבוקר עד הערב...


אני יודעת שאהבת אותי... אבל מה האהבה הזאת הייתה שווה בלי כל הכוח שלה, בלי זה שהראת לי כמה אתה אוהב אותי? למה אחרי שנה ו10 עדיין הייתי צריכה לחשוש מהרבה דברים... למה אחרי שנה ו10 לא הייתי מסוגלת לספר לך דברים שישבו לי על הלב, ? כי לא סמכת עלי!!! וגרמת לי לפקפק בך .. אני לא אשקר.. אתה היית ואני בטוחה שתישאר בן אדם מדהים.. אל תיתן לאגו להתעלות עלייך. כי אתה לא כזה, אתה לא אגואיסט, אתה לא פוזאיסט אז אל תייהייה כזה.. אתה גרמת לי להרגיש דברים שלא הרגשתי עם אפחד אחר, אם זה שמחההה עצומה, אם זה אהבה גדוללהה.. ואם זה לפעמים עצב לא מובן..

אחרי שניפרדנו, כן בכיתי, הייתי עצובה.. ואז נזכרתי שכל פעם אמרת "שאם זה לא יקרה עכשיו זה יקרה אחר כך".. ואתה צודק, ידענו שאסור לנו להיות ביחד העלמנו עיןן.כי היה לנו טוב ביחד.. אחרי שנפרדנו החלטתי שאתה צודק, שיניתי את כל הרגשות והחשיבה שלי לגבייך ולגבי אחרים.. וגם בגלל עוד הרבה דברים שקרו בקשר שלנו.. החלטתי שאם אני מעניקה למישהו את הלב, והוא דורך עליי. אז אני לא חושבת שמגיע לו אחת כמוני.. ושניפרדנו שלחתי לך הודעה "שמאבדים משהו לומדים להעריך אותו, ואז זה כבר יהייה מאוחר מידי" וכך זה עכשיו.. מאוחר מידי..

אמרתי לך ואני יגיד לך עוד מליון פעם, אתה בן אדם מדהים.. ותזכה הבחורה שתיהייה איתך.. אבל... תלמד לתת, באותה מידה שאתה מקבל... תלמד להראות אהבה לאנשים שאתה אוהב, תלמד לוותר על דברים בשביל אנשים שאתה אוהב..


מה שקורה לי בלב זה בילבול עצום..


אנשים שואלים אותי איך אני מרגישה לגבינו, ואני אומרת שאני כבר לא יודעת.. אנני אומרת שאני רוצה רק שתיהייה מאושר ואם זה עם בחורה אחרת אז בכייף, וזה אפילו לא יכאב לי.. ואתה יודע למה? כי אני יודעת שאתה רצית בזה... ואני נשבעתי במאור עיני שאנחנו לא נחזור, אני נשבעתי שאני לא הופכת להיות צעצוע של אפחד.. אני בן אדם, יש לי לב, ויש לי רגשות. אני לא משחק שזורקים וחוזר בשנייה..


 


אתה זוכר? אתה זוכר כמה היה לנו טוב ביחד, אם זה הנשיקו, אם זה החיבוקים, אם זה השיחות... אתה זוכר את כל זה?


אה זוכר את הלילות המשוגעים שלנו, שהיינו יושנים ביחד ומשתגעים מאהבה כל הלילה? ימים כאלה לא יהיו יותר..


אני רוצה להקדיש לך כמה  שירים, ות`קרא אותם מכל הלב..


"אם תיקח, תיקח את עצמך, ברצינות..

תאמין שיש בך עוצמה, לשנות..

אם תשאל מדוע זה קשה, כשתגדל ותנסה תזכררר..

כשתיקח דברים קשים ללב..

זה הזמן שמרפא, מכאב..

אז תמצא את השביל לצעוד בו את הדרך שלך תזכור אותו...

אם תיקח , תיקח את עצמךך.. ברצינותת

תאמין, שיש בך עוצמה , לשנות..

אם תקשיב לכל אשר אומר, אם תדע גם להקשיב..לעבר..

טעויות שאז מצאו דרכם אליי..

מכוונים אותך היום אל האור..כתמצא את השביל , לצעוד בו..

את הדרך שלך... תזכור אותו..!!.

זה אתה, אתה שעוד תגשים חלומות,

וגם אם תיפול, אתה לא לבד,תמיד אהיה פה..

אל תפחד, אדאג במקומך, אם רק תבקש..

או אם תשבר ברגע קשה, בסוף תתגבר...

אםם תנסהה, אם רק תנסהה.."



"חשבתי הרבה, הגעתי למסקנות, מצטערת,

אני לא רוצה יותר לבכות,אני יודעת זה לך כאב..

תבין זה לא כמו סכין בגב, זה יותר כמו לעבור שלב...

אז אם אתה לא מבין מה שהיה..

תקשיב למילים , כי השיר נכתב לך..

אני לא יכולה כל פעם לנסות לגרום לך להאמין..

שעשיתי את כל מה עשיתי כי רציתי שניהייה מאושרים..

הזמן עושה את שלו, הדברים משתנים..

זה לא שיצאתי לבלות, או לחפש לי אחרים..

תבין בסוף זה לא עבד..

אני רק רציתי שתלמד, שתשחרר לי את היד, ותן לי לעמוד לבד..

תסתכל עליי עכשיו, תגיד מה אתה רואה, תגיד מה אתה רוצה..

מה עובר לך בראש, בוא נברח מכאן לא משנה לאן..

אני לא אשכח את היום שבו נפגשנו, איך התרגשנו איך התאהבנו,

בא אלי כמו מתוך חלומותי, אהבת חיי..

איך הסתכלת אליי ואיך פנית אליי..

אני זוכרת את הזמנים, שעל הכל דיברנו, והבטחנו, כמעט נדרנו..

עכשיו תראה אותנו, איך למצב הזה הגענו,

אחד לשני נועדנו.."


 

 


"אהוב יקר, לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי..

אהוב יקר, לא השארת אפילו זיכרון , שיהייה לי בלילה קר..

הכל ידוע מראש, אבל נשכח מהלב שלאהוב אותך זה לשלם בכאב..

אהוב יקר, זה לא אתה שמשתנה בי..

אהוב יקר, אתה רואה את השלכת, וזה הזמן ללכת..

"



וכמו שרשום בשיר.. שכל האהבה שלנו הייתה ידוע מראש.. ידענו שאסור לנו להיות ביחד.. אבל השכחנו את זה מהלב... וידענו שאהבה הזאת תכאב לנו.. ואני יודעתי שבשביל לאהוב אותך אני יצטרך לסבול.. והייתי מוכנה לסבול בשבילך..





אני רוצה להודות לך על תקופה מדהימה שהייתה לנו.. שאני לא אשכח בחיים.. תעריך מה שיש לך בידים...אל תגרום לדברים לברוח לך בפעם הבאה..

יש הרבה אנשים שמחבבים אותך.. אבל לא הרבה שאוהבים אותך כמו שאהבתי אותך.. ואני מרגישה שוויתרת עליי מהר..

ולכן החלטתי שזה נגמר לצמיתות... ורק אלוהים יודע כמה אהבתי אותך..!!







אז שיהייה לך בהצלחה.. הרבה אושר והרבה אהבה..



                                                                         אהבתי... שני.