אהבה היא לא הכל

מה לעשות כשנגמר כבר הטעם, שאין עוד כח פיזי וכח נפשי להתמודד עם אותן הבעיות , עם אותן המריבות ..

עד שהתרגלתי לרעיון שאתה כב רלא שלי, שאתה עזבת , עד שברחתי אליו, אל זרועותיו וניסיתי להתחיל מחדש אתה חזרת. אתה הופעת והצטערת...הבנת שאיבדת את אהבה שאין כמוה. על מה על מה אתה מצטער?  הרי אתה תמיד חוזר על עצמך , תמיד ההתנהגות הזאת חוזרת.. אמח שןאלת את עצמי שוב ושוב למה אנחנו ביחד והפעם אני באמת לא מוצאת תשובה. כנראה שזהו כוחו של הרגל, כנראה שזה הפחד מלהיות לבד, מהעתיד הגדול שרובץ בפתח, כנראה שאני כברר לא אוהבת אותך , ואתה? אני לא יודעת מה הלב שלך אומר ומהם הרגשות האלה שמציפים אותך... אין בי את מה שהיה , האור שלי כבה, שמחת החיים שהייתה לי התפוגגה עם השנים, איבדתי את הזהות שלי, את עצמי כי נתתי יותר מידי, כי ויתרתי יותר מידי. לעולם לא דמיינתי שאני ארגיש ככה או אכתוב את זה אבל נכוותי יותר מידי פעמים נפגעתי ופגעתי יותר מידי. כנראה שמשהו בינינו פשוט נהרס ואין דרך להשיב אותו, כי אנחנו כבר לא מתנהגים כמו זוג אוהבים אלא כמו אויבים.

אז שוב אותו סיפור ישן חוזר על עצמו, ואתה מצפה שאני אתנהג כבעבר, שאני אבכה לשובך, שאני אמשיך להתקשר ולבכות בתחנונים לאהבתך, אבל די , התלותיות הזאת נגמרה, אדם שאוהב אותי באמת  יאהב אותי בלי תנאים , בלי כעסיפ, ולא יגרום לי לפחד, או להסתיר ממנו, לא יחנוק אותי עד אבדן הנשימה... אתה פשוט חולה... אתה באמת אהבת אותי אבל היום אני מבינה שאהבה היא לא הכל