אתה שומע אותי?

אתה שומע אותי?

אני מנסה להמריא

לשמיים הכחולים

אבל לא מצליחה

אני עומדת במקום

טובעת בדמעות

שיצרתי לעצמי.



אתה שומע אותי?

אני בוכה בכי

חרשי, תקשיב טוב

זה בכי שנושא תפילה

שתבוא להציל אותי

מהחשכה שעוטפת

אותי כבר שנים.



אתה שומע אותי?

אני מנסה לתפור

לעצמי מציאות

אחרת, בלעדייך

אני עובדת קשה

כמעט ומוותרת

אבל בסופו של דבר

מתעקשת שמגיע

לי לחיות חיים שלווים.



אתה שומע אותי?

אני מתפלאת מהגוון

החיוור שהשתלט

עלי ולקח ממני

את הצבע בחוצפה

השאיר אחריו חוסר

חשק, חיים אוטומטים.



אתה שומע אותי?

אני נופלת בין

סדקים של בדידות

מתכסה בחושך כי

זה הדבר היחיד

שנשאר לי, לפחות

כך נראה במבט ראשוני

שלא מאיר לי פנים.



אתה שומע אותי?

אני כבר לא נעה

במעגלים ורוקדת

שיר מלא בתשוקה

אני חסרת  ישע, זזה

ממקום למקום, נודדת

מנסה למצוא מישהו לאהוב.



אתה שומע אותי?

אני איבדתי את הרגש

אני משתוקקים שוב

להרגיש את אותו

ריגוש כשאתה היית

כאן, רוצה לחגוג

ולא לכאוב על

תקוות שמתו מזמן.



אתה שומע אותי?

איך תשמע אותי?

הלא אתה בעצמך

הפכת אותי לאילמת

פצעת אותי במילים דוקרות

אכזבת במבטים מרוחקים

שברת לי את הכנפיים.



אתה שומע אותי,

את הפרפרים הפצועים

בבטני?