אז ככה...

טוב. נו הכל התחיל מזמן..

אתה אהבת אותי. אהבת אותי באמת.

אני יודעת. אני לא. למשהו לא הבנתי את זה אז.עכשיו כשהל כבר ניגמר. ה-כ-ל. הבנתי עד
כמה שאני אוהבת אותך. הרבה אמרו לי שאני סתם רוצה מישהו

שיוהב אותי.לא.כולם טעו. אני רוצה אותך. אני לא מבינה למה אחרי כל הריבים שהיו לנו
בזמן האחרון. אני אף פעם לא הייתי כזאת שפשוט מספרת הכל. אבל סיפרתי.ואמרתי. אבל מה
ייצא מזה? כלום.

פשוט רבנו. והרבה. וכלום לא נישאר מאשר הרבה זיכרונות מתוקים זיכרונות של דברים
שפעם אמרת, שעשינו ביחד. ההרגשה המוזרה הזאת..של המילה פעם. כל כך כואבת. שפעם היה
לנו משהו...ועכשיו.....ההרגשה המוזרה הזאת שפעם אהבת אותי. ואני לא הבנתי שאני לא
יכולה. לא הבנתי עד כמה אתה חשוב לי.

ניסיתי להסביר לך כל כך הרבה דברים. אבל לא הבנת. אבל אני לא יכולה הסביר יותר באמת
שנימעס.

אבל. אצלי תמיד נישארת המחשבה. שאולי אתה אותי עדיין אוהב והכל סתם..בשביל הגאווה.