אוהבת...אבל אף פעם לא תדע

באמת שאני לא יודעת למה אני בכלל רושמת את זה אני פשוט מרגישה צורך להוציא את מה
שאני מרגישה

מצחיק אותי לחשוב שמי שיקרא את המכתב הזה ידע מה אני מרגישה ואילו אתה בחיים לא תדע
על זה

זהו בעצם מכתב שלעולם לא ישלח ואתה לעולם לא תדע ממנו

תמיד הרגשתי אלייך משהו כמובן שהיו תקופות שהרגש הזה התעצם אך גם היו תקופות
שהרגשות שלי אלייך קטנו ואפילו נעלמו קצת

בתקופות בהן ממש נמשכתי אלייך והייתי דלוקה עלייך השתדלתי להדחיק את הרגשות שלי
ולשכוח ממך ניסיתי למצוא לעצמי אלפי סיבות למה אנחנו לא מתאימים ולמה אנחנו לא
יכולים להיות ביחד וזה אכן עזר כי אט אט שחכתי ממך לא לגמרי אלא קשרי הידידות שלנו
רק הלכו והתהדקו אך ללא תוספת של רגשות מעבר לזה נהנתי לחלוק את זמני עמך ולהיות
איתך , הייתי גורם לי לצחוק ופשוט להיות מאושרת

ואז יום אחד בשעה דיי מאוחרת התקשרת אליי היית בבילוי עם כל החברה (אני לא יכולתי
לבוא) וכרגיל ניסית לעבוד עליי בטלפון ודיברת שטויות כמובן ששוב גרמת לי לצחוק
ולחייך כהרגלך

למחרת בבוקר דיברתי עם החברה הכי טובה שלי נפגשתם אתמול בערב ביציאה והיא אמרה לי
שדיברתם ושאמרת לה שאתה מאוהב בי ושאתה רוצה אותי

נכנסתי רגע לשוק והייתי דיי המומה שאלתי אותה בתמיהה "מה???? זה מה שהוא אמר" והיא
ענתה לי שכן ושהיית שתוי מעט ואחרי שדיברת איתי אמרת שאתה מאוהב בי אבל שאין לנו
סיכוי כי אני לא ירצה אותך ושאני לא ירצה משהו מעבר לידידות...

הדבר הראשון שעלה לי בראש היה שסתם צחקת איתה כהרגלך אבל אחר כך זה השתנה למן תחושה
כזאת של באמת מה קשור בכל זאת עכשיו אנחנו ידידים כלכך טובים ואז זה השתנה לרגש של
כעס ותחושת החמצה , למה עכשיו למה לא לפני כמה חודשים כשכלכך אהבתי אותך דווקא
עכשיו

אך עד מהרה גם הכעס חלף והרגשות שלי אלייך החלו להתעורר להם שוב והפעם הרשתי לעצמי
לזרום ולהיסחף יחד עם הרגשות שלי, זו הפעם הראשונה שאני מרשה לעצמי לנהוג כך תמיד
חששתי אבל כשידעתי אייך אתה מרגיש אליי הרשתי לעצמי לחרוג מהרגליי

ואז בתקופה של כשבועיים ממש ממש התקרבנו עדיין לא חשפתי בפנייך את רגשותי , חיכיתי
שאתה תעשה זאת אבל הייתי באה אלייך ומידי פעם הייתי קולטת שאתה מסתכל עליי במבט
מוזר מבט שונה שלא ראיתי לפני כן , היינו צוחקים יחד ומדברים ,לא עבר יום מבלי
ששוחחנו בטלפון וכך זה היה אבל אז הכרת כמה בנות ובלי שום הודעה מוקדמת פשוט התרחקת
ממני שיחות הטלפון שלנו כבר לא היו אותו דבר הייתי מרגישה כי אתה מעוניין שהשיחה
כבר תסתיים אז הפסקתי עם השיחות כשבאתי אלייך הרגשתי דיי דחויה וללא יחס כך שגם את
זה הפסקתי דבר שלא ממש הפריע לך כבר לא דיברנו כל יום ולא צחקנו כל יום כפי שנהגנו
לעשות פשוט שחכת ממני והתקדמת הלאה כאילו הכל עבר ונשכח כאילו אני לא קיימת, כעסתי
עלייך כלכך נפגעתי ממך כלכך , נפגעתי כמו שלא נפגעתי מעולם , כעסתי על עצמי למה
נתתי לעצמי להיפתח אלייך למה לא יכולתי פשוט להישאר ידידה בלי רגשות מעורבים

כל כך כעסתי הרגשתי שאני חייבת לספר זאת למישהו והחלטתי לספר לאחת החברות הקרובות
שלי סיפרתי לה את הסיפור וגם סיפרתי לה על התקופה הקשה שעברת באותו זמן התקופה בה
דאגתי לך כלכך ותמכתי בך בכל רגע ורגע והשתדלתי תמיד להיות שם בשבילך והתגובה שלה
הייתה :

" מה?? דווקא אלייך הוא מתנהג ככה אחרי כל ההשקעה שלך והדאגה שלך"

כששמעתי את דבריה פשוט פרצתי בבכי לא יכולתי יותר הייתה בי מאין סערת רגשות מעורבבת
בכעס ועצב

בכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם ממש כמו ילדה קטנה הדמעות פשוט ירדו והבכי לא פסק

הייתי חייבת מעט זמן לעצמי התבודדתי לי ובכיתי כשעה וחצי ממש בלי הפסקה עד שנרדמתי

כשהתעוררתי החלטתי שמעכשיו אני פשוט מוחקת אותך ומנסה לשכוח אותך אני לא יכולה פשוט
לתת לו לפגוע בי כלכך

לא דיברנו כבר שבועיים והזמן עובר ממש לאט שמעתי שהוא נדלק על אותה ילדה חדשה שהוא
הכיר ושהיא ממש מוצאת חן בעניו כמובן שהיה לי קשה לשמוע זאת

היום כנראה שאני יראה אותו באיזה מפגש חברתי

מארגנת המפגש הייתה הידידה החדשה שלו כלכך שנאתי אותה לפני שהוא הגיע שמעתי אותה
מתלוצצעת עם החברות שלה עליו והיא אמרה עד כמה שהוא מעצבן ונודניק ושהוא משגע אותה
ישבתי מהצד והקשבתי הן לא ידעו שהיינו ידידים כלכך טובים אז לא הפריע להן לרגע
חשבתי לעצמי אולי אני יספר לו שידע את האמת ומה שהן חושבות עליו אבל ישר נזכרתי
באייך שהוא פגע בי ושללתי זאת אך לא לגמרי אמרתי אני יחשוב עוד קצת... הנה הוא הגיע
לא ראיתי אותו ולא דיברנו הרבה זמן והוא פשוט בשלו נכנס ניגש לאותה ילדה נשק לה
והתיישב לידה והחל לשוחח עמה ממש כאילו אני אויר וכאילו אני לא קיימת פשוט לא
האמנתי אייך הוא עושה לי את זה למה הוא מתייחס אליי ככה לאן נעלם הכל הריי לפני זמן
דיי קצר אמרת שאתה אוהב אותי ושאתה רוצה אותי אז לאן זה נעלם

וגם אם אתה כבר לא אוהב אותי היינו ידידים כלכך טובים, מה קרה???

החלטתי שלא לומר לך דבר ופשוט לא להתייחס לא מגיע לך שאני אומר לך מה היא באמת
חושבת עלייך , רציתי שתפגע בך כמו שאתה פוגע בי כל כך רציתי שתיפגע.

ככה הזמן חלף ונמשך אנחנו רק הלכנו והתרחקנו אנחנו כבר לא ממש מדברים בקושי שלום
שלום ואני לאט לאט מתגברת ושוחכת , נקשרת המון לאותה אחת והתקרבתם אבל אז גם היא
התרחקה ממך והתחילה לזלזל בך את תחושתך בקשר לזה אני לא יודעת כי אנחנו כבר לא
מדברים

לא דיברנו כבר יותר מחודש והיום ראיתי אותך הבנתי שיש לך חברה ושזה דיי רציני

לפני שהלכת חבקת אותי פשוט עמדנו שם במשך דקה ולא עזבת אותי כמובן שחיבקתי בחזרה


אני אשקר אם אומר שלא הרגשתי טוב ובטוחה בידיים שלך אבל הדקה עברה ואתה הלכת לחברה
שלך

ועכשיו מי יודע מתי שוב נתראה.....

אבל עד לפעם הבאה אני מקווה שאוכל לומר שהתגברתי עלייך במאה אחוז ולומר שאני כבר לא
כועסת עלייך על אייך שפגעת בי

כי י כשאני יפסיק לכעוס זה יהיה הסימן שגם הפסקתי לאהוב

אני מקוה שזה יבוא במהרה.....

(קראתי עכשיו את המכתב ואני רק מבינה עד כמה אני עוד פגועה ממך וכועסת עלייך, ואייך
שזה עדיין לא עבר לי , אני פשוט לא מבינה גם אם הפסקת לאהוב אותי כלומר אני בטוחה
שזה עבר לך כבר מזמן ושהפסקת לאהוב אותי

למה ככה התנתקת ממני ושחכת ממני כל כך מהר אולי זה בכלל משהו שאני עשיתי???)

בכל מקרה אינ מקווה שזה יעבור כמה שיותר מהר

כמובן שהייתי מעונינת מאוד שתגיבו תאמרו לי מה דעתכם על כל הסיפור

ואולי תציעו לי כמה דברים שלא חשבתי עלייהם....