כואב לי

הכל מסביבי קשה

החיים,המשפחה והאהבה

בלימודים קשה לי

והחבר מיתעלם מימני

אמא אותי לא מבינה

ואבא לא מעוניין כבר בבת הקטנה

חייה בתוך בועה

רק שחור רואה

הבר יום אומר..אותך אני רוצה

ויום למחרת "אני עסוק ילדה"

מה נישאר לי חברה??

רק כאב ואכזבה..

וואלה כוסית ועוד אחת זה לא חכם

כי אז אני מאבדת ת'ראש והכאב תם

זה טוב אין לך מושג כמה

הדמעות זולגות ואני רק מחייכת..

לא מבינה את כמות המרירות שבליבי

מנסה להישטלת על כאבי

לא יודעת לאן אגיע בקצב הזה

רוצה להיות רגילה

ילדה שמחה ופשוטה

אך החיים לי לא מאפשרים

ובי מכל צד פוגעים

מה עשיתי לאלוקים??

שלי לא נותן תחיים הטובים

לא הכי טובה

לא הכי צדיקה

אך לא עשיתי לאף אד רע..

חייה את חיי

ומנסה לעזור לאחרים בכל כוחותי..

אבודה אני חברה

אין דרך מוצא...