הוא מרגיש, אני מתגעגעת לתחושה...

אני זוכרת איך ישבת ודיברת מולי,
הייתי שם בישבילך, והיית אתה שם - בישבילי.
רציתי שהלילה הזה לא יגמר, ועדיין נשב ונדבר
מלב ללב, שמעתי אותך אומר...
אתה מתגעגע, להיא שאהבת, שהיא הייתה כ"כ עדינה
ופרחונית, כ"כ יפה וקופצנית.. וזה הסתיים בזה שלא ידעת
מה קרה לה - והיא פשוט נטשה אותך.


 
אני רואה, בעיניך...
כמה כואב לך...
היא הייתה שם, והיא הלכה ואתה כבר לא ידעת
איך להחזיר אותה אליך


 
אני מרגישה את האופוריה, מסתכלת אל השמיים,
מחייכת כי אין לי דבר יותר טוב לעשות..
חושבת אולי הפעם... הכל יסתדר, ויהיה הרבה יותר טוב.
אני לא רוצה לדון בזה יותר מדי.
אתה החבר הכי טוב שלי, ואני גאה בך.
אני מתגעגעת לתחושה הזו...
 
התחושה שהוא חווה אותה...


אהבה.


 
עבר המון זמן מאז שהתאהבתי,

ואני מתגעגעת לרגש המסויים הזה...

שגורם לך לבכות ולצחוק באותו הזמן..

להרגיש מעופפת ומטומטמת, ולהעריץ את זה.



מתגעגעת.. לכאב, לסבל, לתשוקה, לאמת, לשקר,

לאין גבולות, לאין תנאים, ללב רחב מימדים, לאקסטזה מטורפת,

להיפראקטיביות מטופשת, לשנאה חולקת, לקנאה שורפת, לאובססיה... שנשארת.



התחושה הזו שממלאת כל אדם עד לאין ריק..



האהבה.