ילד יפה שלי..

חגגנו שלוש שנים נפלאות..

אין ספור מילות תודה אמרנו אחד לשני..

אבל....

משהו חסר לי

אני מרגישה שאני מאבדת אותך

אז נכון שאתה אומר פעם ביום/יומיים שאתה אוהב אותי

אבל אתה לא מראה לי מספיק

אתה עובד רוב היום

אנחנו לא מתראים הרבה

בשבילך עברנו את השלב של ה"קוצי מוצי"

אבל בשבילי כנראה שלא

אני רוצה אותך קרוב אליי כמו פעם

אני רוצה שתגיד לי שאתה מתגעגע אליי

אנחנו יכולים לא לראות אחד השני שבוע שלם ואולי באמת תתגעגע אבל אתה לא מראה לי

חזרת מחו"ל לפני יומיים... שם לא הפסקת להגיד לי שאתה מתגעגע ואוהב

אז למה במציאות היומיומית אתה לא דואג להראות?

אנשים מהצד אומרים שיש לנו אהבה מיוחדת ויפה..

אני לא מרגישה את זה

אני מרגישה כאילו אני אוהבת יותר , וכאילו אני מתגעגעת ומראה יותר

זה לא כאילו זה באמת...

אני מתגעגעת אלייך

אני מתגעגעת לימים שהיינו כל יום ביחד

לימים שבסוף כל שיחת טלפון אתה אומר לי שאתה אוהב אותי

לימים שהייתי בצבא והיית שולח לי כל היום "יפה שלי תחזרי כבר אני מתגעגע"

לימים שאם לא היית רואה אותי זה היה מפריע לך

לימים שהייתי קמה בבוקר וכבר חיכתה לי הודעה ממך .. הודעה שבזכותה חייכתי במשך כל היום

אתה כל הזמן אומר לי שאני מדמיינת ושאתה אוהב אותי ושלא השתנית

אבל איך אומרים? עם האינטואיציות שלי לא מתווכחים

אני מרגישה שאתה לא פה

אני מרגישה שאתה אוהב פחות,

אני לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד עם זה, כשאני מדברת איתך על זה אתה אומר שאני ילדה קטנה שמחפשת לריב

אתה אומר שעברנו את השלב של להראות כל היום אהבה

נכון, אז עברו שלוש שנים וזה באמת לא התחלה..

אבל מבחינתי כל יום הוא התחלה חדשה איתך

אני אוהבת אותך כל יום מחדש ואפילו הרבה יותר

בלעדייך יום אחד ואני כבר מתגעגעת

אתה חסר לי .. אתה מתרחק

רק אלוהים כנראה יגיד לי למה.....