זיכרונות

פעם, הייתי זוכרת כל חלק וחלק בפנייך, בגופך. פעם הייתי זוכרת איך אהבת אותי. הייתי זוכרת הכל. את הפעם הראשונה שחייכתי בגללך, את הפעם הראשונה שבכיתי בגללך. הייתי זוכרת הכל וכל כך רציתי לשכוח. להתרחק מכל מה שפעם היה הכי אמיתי בעיניי ולאחר מכן הפך לשקר. בלעדייך, הכל הפך לשקר. אני כבר לא זוכרת מילים שאמרת  אבל אני כן זוכרת כמה רגעים שחווינו. אני לא זוכרת את הנשיקה הראשונה אבל אני בהחלט זוכרת את האחרונה. וגם את הפעם הראשונה שאמרת לי שאתה אוהב אותי אני לא זוכרת אבל אני זוכרת שאני לא עניתי לך. אני זוכרת שהלכתי. אני לא זוכרת שלא האמנתי לך אבל אני זוכרת שמאד רציתי להאמין.
אל תשנא אותי על רגשות שאתה חושב שהפסקתי להרגיש ואל תשנא אותי על זה שמעולם לא אמרתי לך כמה אהבתי אותך. יש דברים שאי אפשר להעביר במילים. אני פחדנית, תמיד הייתי ואתה הייתי זקוק למישהי להציל אותי ואני הייתי בלתי ניתנת להצלה אז הלכתי לפני שזה הפך לכואב, לא שיערתי שבלעדייך יהיה הרבה יותר כואב. אל תשנא אותי אל דברים שאני לא זוכרת, כל כך הרבה עברתי בעולם שאחרייך כדי לשכוח את העולם שאיתך, כל כך הרבה עברתי בשביל לרפא את הפצעים שאני עצמי גרמתי. אני זוכרת שיחות ארוכות באמצע הלילה, בחדר שלי, שההורים לא ישמעו. אני זוכרת שתיקות קטנות בין נשיקות וחיוכים מבויישים. אני זוכרת איך הקול שלך מתנגן באוזני. אני זוכרת דפיקות לב שפחדתי שתשמע. אני זוכרת כמה אהבתי אותך ולא משנה מה, יש דברים שבחיים לא אשכח.