עולם שחור חלק ב

"שלום לך גברתי הצעירה מה שמך בבקשה?"

"גל"

"מה קרה לך?"

"אני לא רואה צבעים אני רואה רק שחור כזה "

"בטח נהייתי עירוות צבעים!"

"אני יודעת " אמרתי בעצב

"אבל להכל יש פיתרון!"

"מה הפיתרון?!?!?!!?!?"

"אנחנו נצטרך לנתח אותך"

"אני רוצה ניתוח כאן ועכשיו"

"לא עם ננתח אותך זה יהיה רק עוד חודש וחצי"

"ומה אני יעשה עד אז"

"זה כבר בעיה שלך"

יצאתי מהחדר של הרופא אמא שלי נכנסה דיברה איתו הוא הסביר לה הכל היא הסכימה לניתוח

אני הייתי נורא עצובה לא חשבתי על כלום לא אמרתי כלום רק שתקתי וחיכיתי שהיא תסיים.



למוחרת בבוקר .

"בוקר טוב חמודה שלי!"

"בוקר טוב אמא"

"יאללה לקום את מאחרת לבצפר"

"אני לא הולכת לבצפר עד הניתוח"

"אני והרופא עשינו עסק עם לא תהלכי לבצפר אז אין ניתוח"

"אמא את לא יכולה לעשות לי את זה"

"הנה עשיתי כבר,כל יום שעה דקה שלא תלכי הניתוח יארל אז עכשיו אני ניתוח באחר בחודש
וחצי וחצי שעה"

"טוב טוב הלכתי"



בבצפר הייתי נורא שקטה וסגורה לא דיברתי עם אפחד הייתי בצד ודיקלמתי את השירון של
הצבעים ונזכרתי בכל הצבעים היפים שיש בעולם הזה



בהפסקה חבר שלי בא אלי"משלומך יפה שלי"ובא לנשק אותי

"אני רוצה להיפרד"

"למה?"

"ככה אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלי"

"מה קרה גל?,זה משהו שעשיתי?"

"לא פשוט נמאס לי ממך התאבי במישהו אחר"

התנגתי כמו איזה כלבה אבל עשיתי הכל כדאי שהוא לא ידע את האמת

לא ידעת ממה פחדתי שהוא ידע את האמת אולי הוא היה יכול לעזור עד הניתוח אבל חששתי
מהתגובה שלו



חזרתי לכיתה וילד אחד בא אליי

"שלום את זוכרת אותי?"

"ממש לא"

"מאתמול שבכית"

"אה אתה מה אתה רוצה ממני?"

"באת בכל זאת לבצפר"

"כן"

"איזה יפה את אני נדהם מיופך השופע" הוא בלבל לי תשכל אבל מה שהוא רצה בסכ"ה זה היה
לצחוק אלי ולרדת בגלל הבעיה שלי

"תודה תודה"

"בבקשה"

"עכשיו תלך מפה!"

"למה את לא רואה את הצבע שלי?"

"מה קשור אני רוצה להיות לבד"

"אני לא הולך אני לא מתכוון ללכת מפה!"

"בבקשה"

"ממש לא "

"נו.......תלך"

הוא קם יצא מהכיתה עמד שמה על הברזייה וצעק"כל מי שרוצה לדעת מה עובר על גל שיבוא
לכאן" אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי והייתי בטוחה שאת אפחד זה לא יעניין מה עובר
עלי אבל באו מה ילדים לא ידעתי מה לעשות ולא יכולתי לעצור אותו עם הייתי יוצאת
מהכיתה כולם היו אומרים לי"מה קרה?"

"יופי למי שבא אז ככה גל היא לא רואה צבעים היא רואה רק שחור אפור "

"מה????????????????????????????????,שקרן ,המצאת את זה נכון"

כולם צחקו אליו ואמרו לו "לך לך הביתה"

"חכו רגע טוב!"

הוא משך אותי מהשערות "עזוב אותי סוטה עזוב אותי"

חבר שלי רץ נתן לו מכות ואמר לי"גל מה יש לך יפה שלי?"

"כלום"

שיר באה אליי ואמרה"איזה צבע החולצה שלי?"

ממש לא ידעתי ואמרתי "ורוד"

"הנה היא לא עירוות אמא שלך עירוות"

ניחשתי ורוד כי זה הצבע שהיא הכי אוהבת



באו אלי חבר שלי ואמר "ואיזה צבע שלי?"

"כחול?"

"ממש לא את עירוות מסריחה"

הוא תצעק את זה אני ממש נעלבתי ברחתי הביתה עליתי לחדר תרקיתי את הדלת ישבתי במיטה
שמתי את השמיכה על הראש כאדי לא לראותאו לשמוע אפחד ממש לא היה בא לי לדבר

הטלפון שלי בבית צילצל בלי הפסקה זה בטח היה חבר שלי ושיר ועוד כמה אנשים

אני לא האמנצי שזה קרה לי שהילד ההוא הרס לי את החיים עכשיו אני לא יכולה לצאת
מהבית.