הסיפור שלנו...

זה משהו שכתבתי לחצי שנה שלנו, ביום שבת הזה שיבוא...



19.9.08, מוכר לך? חח כן, גם לי.
זה היה יום שישי, כרגיל-מסיבה חח צ'יקה וזה...
הייתי בפנים, רוקדת, צוחקת, נהנית מכל רגע :)
ואז נכנסת...
מאותו רגע העיניים שלי פשוט לא ירדו ממך,
הלב שלי דפק בחוזקה ופשוט לא הבנתי מה קורה לי...
לא הצלחתי להשתלט על הרגשות שלי, לא ראיתי אותך לשנייה וכבר התגעגעתי...
המבטים בנינו הפכו להיות משהו קבוע, כלכך רציתי לדבר איתך, להכיר אותך...
קיבלתי את האומץ לקרוא לך, דיברנו קצת, החלפנו מספרי טלפון...
אחרי כמה דק' באת אליי שוב ומשכת אותי כדי לרקוד,
וכלכך רציתי לנשק אותך!
חשבתי איך לעשות את זה והחלטתי 'ליפול עליך בלי כוונה'...
התנשקנו...
אחח, הנשיקה הראשונה, איזו נשיקה!
הנשיקה הזאת ריגשה אותי, סחפה אותי, הדהימה אותי, עברה בי צמרמורת...
נשיקה אחת ויחידה... אצלי היא הפכה עולמות.
האושר של אותו רגע תמיד יהיה איתי.
מאז לא הצלחנו להתנתק אחד מהשנייה, היינו דבוקים אחד לשנייה כאילו אנחנו זוג כבר שנה חח


5 וחצי בבוקר, איזה קור! מחכים לקובי בחוץ אבל הוא לא בא חח
התחננתי אליך שנתפוס מונית ובסוף השתכנעת,
הלכנו לכביש הראשי ועלינו על המונית הראשונה שראינו...
אני ירדתי ראשונה.
ירדת אחריי ונתת לי נשיקה, ביקשת שאני ישלח לך הודעה כשאני עולה לישון ואמרתי לך שאין בעיה,
ואז אמרת שאתה תודיע לי כשתגיע לבית...
נכנסתי לבית, אכלתי משהו ועליתי לישון... שלחתי לך הודעה כמו שהבטחתי,
ואתה איך שהגעת לבית שלחת לי הודעה כמו שהבטחת.



20.9.08, יום שבת.
5 בערב, בוקר טוב לי :)
ישבתי לשתות נס עם החברות (כרגיל חח) וסיפרתי להן איך היה, מה היה, מי הכרתי, מה עשיתי...
בעיקר, סיפרתי להן עליך.
הן שמעו עליך כלכך הרבה דברים וכבר היו מתות לראות אותך!
אתה... כבר חשבתי ששכחת אותי, שזה היה סתם סטוץ של מסיבה...
אבל פתאום ב6 בערב קיבלתי הודעה לפלא'.
ממי? ממך :)
באתי למחשב, דיברנו מ-ל-א, ושאלת אם בא לי שתבוא... עניתי שתבוא בכיף...
רצית לבוא עם קובי, אבל בסוף לא יצא לכם לבוא...
ביקשת שאני יבוא ולא יכלתי כי הייתי לבד בבית.
שאלת אם אני רוצה שתבוא אליי מחר אחרי בי"ס ועניתי לך שכן,
כלכך רציתי לראות אותך!
דיברנו המון באותו יום, לא זוכרת שהתנתקתי ממך לשנייה,
גם בטלפון וגם באיסי...
לילה, מאוחר, העייפות גוברת, המיטה קוראת לי ;)
אמרתי שאני הולכת לישון, וככה נגמרה השיחה שלנו.



21.9.08, יום ראשון (היום שלנו).
בוקר, הודעות...
הלכתי לבי"ס ולא הפסקתי לדבר לשנייה על יום שישי, על מי שהכרתי, עליך...
סיימתי ללמוד ב1 וחצי והתקשרתי לראות איפה אתה,
אמרת לי שעכשיו סיימת ללמוד ושאתה תגיע ב2 וחצי בערך...
הגעתי לבית, סידרתי אותו מהר מהר שלא יהיה בלאגן כשתבוא חח
חיכיתי לך, ואני זוכרת שהתקשרתי כל 10 דק' בערך חחח
הגעעעעת :)
יצאתי אליך לבחוץ כי התביישת להיכנס...
עדיין לא היה לי ברור מה הולך בנינו אבל גם לא מיהרתי לשאול.
קראתי לאוריין שתבוא להכניס אותך אבל בכל זאת לא רצית...
בסוף נכנסת (כי יש לאוריין יכולת שכנוע גבוהה חח)
ישבנו בחדר, טלוויזיה וזה... אין כלכך על מה לדבר :/
התנשקנו כמעט כל הזמן שהיית פה...
ניסיתי לדבר פה ושם, לנסות להכיר אחד את השנייה קצת יותר.
שאלת מה איתנו...
אמרתי לך שאני לא רוצה למהר, כי מה שמתחיל מהר גם נגמר מהר.


4 וחצי, אמא באה מהעבודה...
קראתי לה לחדר כדי שתכירו, התביישת חחח
מהרגע הראשון מצאת חן בעינייה.


6 בערב, אתה צריך ללכת...
קצת עצוב אבל לא נורא, מתגברים :)



22.9.08, יום שני.
בוקר, הודעות, חח התרגלנו הייתי אומרת...
החלטתי לשלוח לך הודעה עם התאריך -21.9.08- וקבעתי שזה התאריך שלנו,
שזה בעצם היום שהתחלנו לצאת.


עידני, אהובי, יפה שלי...
מאותו יום ראשון - 21.9.08, כבר עברה חצי שנה.
חצי שנה מדהימה, מרגשת, קצת עצובה,
חצי שנה של אהבה אין-סופית!
אני רוצה להגיד לך תודה על כלכך הרבה דברים, אני אפילו לא יודעת ממה להתחיל...
אולי דבר ראשון נתחיל מזה שבכל פעם שאתה אומר לי 'אני אוהב אותך' ,
אני מתחננת לאלוהים שהרגע הזה לא יפסק לעולם!
אולי מזה שאתה תמיד תמיד שם בשבילי, בכל רגע שאני צריכה,
שתמיד כשאני צריכה משהו אני יודעת שאני יכולה לבוא לספר לך, לפרוק הכל, כי תמיד תהיה שם להקשיב.
תמיד אתה שם כשאני צריכה שמישהו 'יציל' אותי,
או בגלל שאתה נותן לי להרגיש כמו מלכה.
יש עוד כלכך הרבה דברים, אבל לא משנה מה...
כי כל המילים האלה ? בחיים לא יצליחו לתאר את האהבה שלי אליך!
איתך יש לי הכל...
אהבה, הבנה, חום, וכל מה שאי פעם רציתי.
תודה לך על כל דקה, על כל מילה, על כל נשיקה, על כל חיבוק.
תודה לך על זה שלימדת אותי לאהוב, להבין, להקשיב, להרגיש.
תודה על זה שלימדת אותי לחיות, להתגונן מפני פגיעות, אכזבות.
תודה שלימדת אותי לשמוח, לחייך ולהיות מאושרת.
למדתי לחיות בזכותך!
הגנת עליי מפני כל דבר רע...
סליחה על כל הפעמים שפגעתי, אתה יודע שזה רק מאהבה...


אתה הבנאדם הכי מדהים שהכרתי אי פעם בחיים,
אתה הבנאדם היחיד שאחרי כ"כ הרבה סכסוכים, מריבות וויכוחים,
ישאר האדם הכי חשוב לי בעולם.
כשאני איתך אני מאושרת, אני מחייכת,
אתה נותן לי אור בחיים, אתה הסיבה לזה שאני קמה כל בוקר,
אי אפשר להסביר את מה שאתה בשבילי, אתה ה-אחד וה-יחיד שלי!
כל חיוך שלך, כל מבט שלך, עושה אותי הכי שמחה שרק אפשר.
זה משהו במבט שלך שאני לא יכולה להפסיק לאהוב ,
זה משהו אצלך שאני מרגישה שאין לאף אחד אחר...
הלוואי שהיית מבין כמה אתה יקר לי וכמה אני פוחדת לאבד אותך,
ושאין דרך, מילה, או משפט כדי לתאר את מה שאני מרגישה בפנים ,
בתוך הלב שלי, אליך...


נשמה שלי,
אני אוהבת אותך הכי בעולם .
אתה האחד בשבילי,
אני יודעת שאתה תמיד תהיה לצידי.
אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי לעולם,
אני אוהבת אותך, בשבילי אתה מושלם.
אני אוהבת אותך, כלכך כלכך אוהבת,
אל תשתנה לעולם,
תודה שאתה קיים!


אני יכולה לשבת ולכתוב עכשיו שעות את כל מה שעברנו ואת כל מה שאני מרגישה, ולא ימאס לי לכתוב,
כי אני נהנית להיזכר בכל הדברים ולחייך,
ולדעת שאתה עדיין שלי, ושיהיו לנו עוד מלא חוויות ביחד,
ושהזמן הזה שלנו יחד - זאת רק ההתחלה...



אחרי חצי שנה כלכך מדהימה אין בפי מספיק מילות תודה,
על כל הטוב שחוויתי בזכותך, על כל הכיף שהיה לי לצידך...
לא כל יום מוצאים מישהו שגם אחרי כלכך הרבה מריבות וויכוחים,
נשאר הבן אדם שהכי יקר לך.



אני רוצה לאחל לנו שנים של אהבה,
שמחת חיים, נחת ושלווה...
שהכוכבים תמיד יאירו את דרכנו,
שנקום עם חיוך גדול ומתוק אל המחר,
והכי חשוב שנהיה מאושרים!


שלך תמיד,
אושרית.


 


איך ??