לב של אישה ים של סודות .

ביחד עם כל הדמעות , יוצאים לי מהראש גם כל הזכרונות .
הגעגוע אלייך מזכיר לי את כל התקופה הטובה שהייתה לי ,
תדע שהפצע ממזמן כבר הפך לצלקת ,
צלקת שאני יודעת שלא תיצא לי מהלב עוד הרבה מאוד זמן ,
צלקת שעד היום מדממת מגעגועים , אלייך .
אני יודעת שאני מסוגלת לשכוח אותך ,
אבל יש בי איזה חלק קטנטן פיצפון שלא רוצה , שמסרב .
אבל אולי בכל זאת אני צריכה לשכוח אותך,
אבל אני יודעת שזה יהיה קשה , שזה יהיה תהליך ארוך ומסובך .
אבל מתישהו זה צריך לקרות !
אתה פוגע , אבל לא מרגיש .
אתה אומר מילים שכל פעם גורמות לי לחזור בחזרה לעבר
ולהרגיש שוב את אותה ההרגשה ,
ההרגשה שעד היום יושבת לי על הלב , הרגשה של השפלה ,
פגיעה , הרגשה שאני בטוחה שאף אחת לא מרגישה .
יש לי לב רגיש - ופגעת בו !
הייתה לי אהבה - אבל הרסת לי אותה : [
חייתי בבועה - אבל ניפצת לי אותה וכל זה קרה - מתי שניפרדנו .
אני בטוחה שעוד לא הבנת וגם לא תבין לעולם - מה היית בשבילי !
פעם - עוד הייתה לי תקווה שנחזור , תקווה שנמשיך לאהוב כמו פעם .
אך התקווה הזאת ? כניראה שסתם עוד תקווה .
הלוואי והיית אוהב אותי - כמו שאהבתי אותך !
הלוואי והיית מתחרפן מאהבה כמוני - שכל פעם היית אומר לי -
" אני אוהב אותך " .
אך כולן צודקות , אלה סתם מילים !!!
מילים בלי משמעות , מילים בלי הרגש שבעצם המילים האלה מהוות !
ביום שנפרדנו , אני עדין זוכרת איך כולם אמרו לי :
" צאי מזה , הוא כבר שכח אותך " , " תשכחי אותו " ....
אבל נלחמתי עליך , נלחמתי כמו שצבא שלם לא יכול להלחם ,
נלחמתי על האהבה שהייתה ביננו , ואני מציינת ומדגישה - שהייתה !
הלוואי והיית מבין מה אני מרגישה , יותר נכון - מה הרגשתי -
שהייתי מסונוורת ממך ומאהבה הענקית שהענקת לי .
הלוואי והיית עכשיו פה ליידי , רק בשביל לנגב לי את הדמעות - וללכת .
"רגעי עצבות חובקים תלב שלי .."
אבל עכשיו די לדמעות שכחייייייי וזהוווווו !!
:)