שונאת אותך.... באמת....

שונאת אותך.... באמת....



אני שאנת אותך


אתה לא כלום


סתם פיסת אדם מבולבל, מתבגר.


מריח משהו יוצא דופן, מרגש


ורץ למקור הזה, הלא ידוע, כמו שד בתוכך.


 


אני באמת שאנת אותך....


כי אתה סתם מישהו. אני אפילו לא מצליחה להתבונן לתוכך


לדעת מה אתה חושב באמת


מי אתה


אם אתה רע או טוב


או סתם שפל


 


אבל פרצת את כל החומות הבלתי נראות שלי


גרמת לראש שלי להתבלבל, להילחם.


לסבול.


ואני אפילו לא יודעת למה


למה?


אתה סתם עוד אחד


אבל גמרת אותי


השארת אותי ערה בלילות סוערים


מדמה לעצמי את פניך לידי


לוחשת לך את מסתרי ליבי


את סוד אהבתי


 


את אהבתי


אל מי.? אליך?


אבל מדוע?


אתה סתם פיסה של אדם מבולבל, מתבגר.