תשחרר אותי. אני כלואה!!!!

רותם שלי,


הנה אני שוב כותבת לך אחרי כמעט שנתיים וחצי שלא כתבתי...


הלילה שוב חלמתי עליך אחרי שבמשך תקופה כה ארוכה הדחקתי את המחשבות עליך


ילד, כפי שהייתי מכנה אותך תמיד, אני עדיין מתגעגעת אליך, כנראה שזה זה


אתה עדיין חסר לי ועדיין כואבת לי הידיעה כי איבדנו אחד את השניה


הדברים שקרו לא היו באשמת אף אחד מאיתנו


אני אהבתי אותך.


רק אני אהבתי


אתה אהבת את הידיעה שאהבתי ובגלל זה הכל נגמר


ראיתי אותך בפייסבוק מחובק עם מישהי, מתנשק איתה אפילו


והיא היתה יפה


לא חשבתי שבחורה כזאת תהיה הטעם שלך


אולי רציתי להאמין שהטעם שלך הוא אני


רותם שלי, אני מאחלת לך כל טוב


בהמשך חייך, לכל חייך, עם מי שרק תהיה


תמיד אני יאהב אותך. חלק ממני תמיד יכנה אותך "רותם שלי"


קשה לי להשתחרר מהכינוי בו כיניתי אותך כבר לפני שנים


אתה יודע שכבר עברו 7 שנים, חודש ושבועיים מאז הכרנו שם, בצבא


אני עדיין זוכרת איך התאהבתי בך אהבה ממבט ראשון


לפעמים, כשאני עומצת את עיניי אני נזכרת בך, שלא נפגשנו כבר 5 וחצי שנים


אתה יודע, הדברים שלך עדיין שמורים אצלי מתחת למיטה בארגז המצעים


אני לא מצליחה לשחרר אותך לחופשי ואיכשהו מבקשת ממך שתשחרר אותי


האמת היא ש... מעולם לא הייתי כלואה


והאמת היא שאני מתגעגעת להרגשה שלך לצידי


אין טעם אבל


הכל נגמר... ממש כמו הסיפור של 2 הילדים ההם, מבה"ד 20


אוהבת אותך


תמיד