Broken

בוא אליי, תן לי לחבק אותך בחוזקה.
זו ההזדמנות האחרונה שיש לי.
אתה הולך, וזו ההזדמנות האחרונה שלי להרגיש את האהבה הזו.
שברת אותי, וליבי לא יתאחה בשנית. יישאר בו חור, חור ששייך לך.
אני לא חושבת שאוכל לאהוב שוב, לא אחרי שאאבד אותך.
לאהוב אותך, זה כל כך לא נכון, ובאותו זמן אין דבר יותר נכון מזה.
איני יכולה להבטיח אפילו לעצמי שאני אהיה בסדר אחרי שתלך.
קולי נשבר, כשאני מדברת אלייך בקולות שאינם שלי.
איני בטוחה מי אני יותר.



אני מתפרקת, ומנסה להישאר חזקה לידך, לא לעשות זאת קשה אף יותר. אבל זה כואב מדי, ואני לא אצליח להחזיק את הכאב בתוכי עוד זמן רב. אני יודעת שזו לא אשמתך, ואין לך ברירה אלא לעשות זאת, אבל אני עדיין מרגישה שיש משהו שעליו אני צריך לסלוח. זו בחירתך, ואני צריכה להשלים עם כך. אבל זה לא יהפוך את זה לנכון. זה לא הופך את השארתי מאחור למשהו נכון.


אינך יכול לשחק עם החוטים הקרועים שאתה משאיר מאחורייך. אינך יכול להרגיש דבר שאינך רוצה, כי הקשית את ליבך, לקראת המשימה הקריבה. אינך רוצה להגיע למצב שבו תיסוג ברגע האחרון. כל חייך חיכית לרגע הזה, ועכשיו, כשהוא מגיע, אתה מפחד לקבל רגליים קרות.


אתה אומר שאני אהיה בסדר, שאתה יודע את זה. אני לא מסוגלת לשקר לך. אז אני פשוט שותקת. כי אני לא אהיה בסדר. ליבי נקרע לרסיסים, ולא יתאחה שוב.
האמת כואבת, אבל השקרים כואבים יותר.


איך אני אוכל לתת אהבה למישהו, להיות של מישהו, כשאני עדיין אוהבת אותך כל כך.
ואתה הולך.



אנחנו כבר לא קיים. יש אתה, ואני. בקרוב רק אני אשאר.
אנחנו הפך לאבק, התמוגג באוויר, עף עם הרוח.
העמדנו פנים כאילו הכל בסדר, אבל עכשיו אתה הולך, ושום דבר לא יהיה בסדר יותר.



אני רצה בתוך היער השרוף, מחפשת אותך. אבל כבר לא נשאר את מי להציל.
אני מרגישה שאני מנסה לתפוס את הרכבת האחרונה, אבל שזה כבר מאוחר מדי. היא כבר עזבה את הרציף, והיא לא חוזרת יותר.



אני קרועה לרסיסים, ומנסה לשמור על עצמי שלמה. אבל זה כואב מדי.
אני מנסה לסלוח לך על שנטשת אותי, שהשארת אותי פה לבד עם כל הרגשות, עם כל החיים, שלא שווים דבר בלעדייך.
אבל גם כשאני סולחת לך, זה לא הופך את מעשייך לדברים שאינם נעשו.
אני עדיין לא בסדר.


אני לא יכולה לשחק עם השברים, עם החוטים שהשארת, ושנקרעו כעת.
איני יכולה להרגיש יותר דבר, פרט לכאב, כי ליבי לא מסוגל להרגיש שום רגש אחר.
שואלים אותי אם אני בסדר, ואני שותקת. כי איני יכולה לשקר להם. אני מעדיפה לשתוק. כי האמת כואבת, אבל השקרים יותר.


אך הנה אתה, בתוך האש.
אבל כבר אין מה להציל יותר.
זה כמו לרדוף אחרי הרכבת האחרונה, אבל אני יודעת שזה מאוחר מדי.


אתה כבר מת, בשביל להציל אותי, ואת כל השאר.
אבל השארת אותי פה מאחור, ואני מתה מבפנים.
שבורה לרסיסים.