הם לא הרגישו את אותו הדבר

הם לא הרגישו את אותו הדבר


היא לא הצליחה להרדם ורגליה לקחו אותה אליו. הוא היה המפלט שלה, היא הלכה אליו כי רצתה לראות רק אותו. הוא פתח לה את הדלת בהבעת פנים מופתעת והכניס אותה לביתו. היא ישבה על הספה ממציאה סיפור טיפשי על מדוע היא הלכה דווקא אליו.
היא רצתה להישאר קרובה אליו, היא הרגישה שהוא גם רוצה אותה קרוב. הוא הקשיב לה ושתק, הוא לא ידע מדוע היא פה, זה לא עניין אותו. היא רצתה להיות איתו, והוא פשוט רצה לישון.
הם לא הרגישו את אותו הדבר.
"בואי נאכל משהו" הוא אמר לה, בקול מנחם, היא חשבה - קיוותה- שהוא רק רוצה להשאיר אותה אצלו והיא הסכימה כי בהחלט רצתה להישאר אבל הוא, ובכן, הוא פשוט היה רעב.
הם ממש לא הרגישו את אותו הדבר.
הוא הציע לה ליווי הבייתה, היא קרנה מרוב אושר, היא הניחה שהוא דואג לה, שהיא חשובה לו, היא הנהנה בלי לדעת שהוא מלווה אותה כי הוא פשוט לא ישאיר בחורה באמצע הלילה לבד.
הם בהחלט לא הרגישו את אותו הדבר.
בדרכם לביתה, קולות מפחידים הפריעו לדממה המעיקה ששרה בינהם, היא נבהלה, ובעודה פולטת זעקה קטנה היא קפצה עליו דורכת לו על הרגל. הוא היה ממש קרוב אליה, היא הרגישה אותו נושם בכבדות אל תוך עורפה, ליבה פעם במהירות, היא תהתה מה הוא מרגיש כשהיא כה קרובה אליו, אך לו, פשוט כאבה הרגל.
הם ל-א הרגישו את אותו הדבר בכלל.
הם נפרדו מתחת לבניין שלו, היא נשקה לו על הלחי ועלתה במדרגות מחוייכת, מאושרת, יודעת שהפעם היא תצליח להירדם ללילה מלא חלומות, עליו.
הוא, בחזרה לביתו, בכלל חשב על מישהי אחרת ותהה, מה היא מרגישה כלפיו.