אני עובר לגור בחול ולא אראה את אהבתי עוד..

ליאור..

ל-י-א-ו-ר

אז איך אני בכלל מתחיל..

אחרי שבועיים שלמים ללא שינה..

במרדף אחרי הזמן , אחריך..

במחשבות עמוקות שרק מרחיקות אותי מהיותי עצמי..

בשל האהבה הגדולה שיש בי אליך..

להיות כנה או לא..?

האם להתחיל תקשר הזה..?

שברור גם לי וגם לך שהוא יעצר..

ולא בגלל החלטה שלי..



הדבר שאני הכי רוצה בעולםםםםם הוא להיות איתך..

לחבק אותך..

לנשק אותך..

להרגיש אותך לידי..

ללטף את שערך..

להרגיש את חום גופךך..

לדעת שאת פה איתי..



התשוקה שלי אליךך כל כך גדולהה..

הרצון להיות איתך פשוט שובר..

למרות שאני יודע שזה קיים..

שזה אמיתי..

את הבנאדם היחיד שגורם לי להרגיש ככהה..

בעננים..

פשוט מפליג למרחקים במחשבות עלינו , על החיים...

למרות שמבחוץ אני נראה כרגיל..



אני פוחד כל כך מהרגע הזהה..

הרגע..

שאני יצטרך לעזובב..

אני יודע שאת תכעסי ואני ממש מצטערר..



אני מסתכל לך בעיניים וחושב אם לשאול או לא..

ומבין שרק את תעני..

ולא אני..

האם עד שאני יחזור..

את תהיי פה בשבילי..!?