עדיין כואב...

שוב הגיע הלילה, ושוב כמו בכל לילה אני יושבת בחדר לבד, בוכה ונזכרת...באותם הרגעים שלי איתך!


אני חושבת עלייך, עליי- עליינו, ולא יודעת מה לעשות...


אני מתמלאת בחרדות, חששות, דיכאונות...


אין לך מושג כמה אני צריכה עכשיו לדבר איתך, לשמוע אותך אומר לי שוב כמו פעם- "מאמי אני אוהב אותך!!!"...אך אני יודעת שזה כבר לא יקרה שוב...אתה המשכת בחיים ושום דבר לא ישתנה


אני חולמת על הרגע הזה...שתבוא אליי עם החיוך הזה שלך, תתקרב...ותגיד לי שוב כמה שאתה אוהב אותי- כמו שפעם היית עושה.


באותו הרגע אני יהייה הילדה הכי מאושרת בעולם, אני יעשה הכל בשביל שזה יקרה, רק שזה יקרה כבר!


הורגת אותי המחשבה שפעם באמת אהבת אותי, ואני, כמו טיפשה אמרתי לך שנימאס לי, ויתרתי עלייך, ניסתי להמשיך הלאה בלעדייך!


היית שלי...ואני שלך...ותוך יום כל סיפור האהבה השתנה, ואני כרגיל נשארתי הטיפשה!


כי עכשיו הגלגל התהפך, ואני הכי רוצה בעולם שוב לחזור ולהיות רק שלך...ואתה?!