לאהובתי הנצחית..

היום כבר יום שישי 7-11 עברו כבר יומיים מאז שנפרדנו אני שבור,לא יכול לעמוד על הרגלים בלי שדמעה תיפול בדרך..


הרגע חזרתי ממך לקחתי את אחרון דבריי ממך ויקבלתי ממך חיבוק אחרון ובלתי נשכח ..התאפקתי שלא לבכות על כתפך.. כדי שלא תחליטי החלטות שגויות בעקבות הבכי שלי ותגרמי לציפיות שבי להתפתח ...


"נשבענו שנאהב עד הנצח תיראי לאן הגענו אהובה פתחי לי שער ואבוא אלייך לימים בהם נדע עוד אהבה...!!!" ..אני מדמיין אותך בשמלת לבן כמו זאתי שקנית באלית כשירדת עם לירז..אני מדמיין אותך רצה אליי ומחבקת כמו תמיד..ומנשקת ואני מרים אותך ושנינו מסתובבים ביחד כאשר את ביידים שלי כמו שהסתובבו כשהיית בידיים שלי בבריכה במבועים כשהייתי במושב איתך שהלכנו לבריכה עם דודים שלך..רק אני ואת העולם עצר הזמן לא זז מלכת...


רק אני ואת את ואני כמה שזה כי לרשום את זה ולשייך אותי אלייך שוב ..


לך בכל ליבי אני מבטיח לא אשכח אותך..


אני לא מפסיק לבכות אני תמיד נזכר בחיוכך ובפרצוף המדהים שלך..אני מנסה שמישהו יתעניין בי שיעזור לי רק קצת כי אני ממש זקוק לעזרה..לכתף..מאז ומעולם לא היה אף אחד שיתן לי כתף ץומכת חוץ ממך..ועכשיו כשאת אינך אני נותרתי לבד עם הכאב שלי..לפחות אני מוציא את התסכול שלי בכתיבה..


אני לא יודע למה אבל אני תמיד רואה אותך מסתכלת במראה שלך בחדר ומתאפרת במבט שאני כל כך אוהב ושאת לובשת את המעיל שלך האפור ואת הג'ינס הכהה שלך של פיוטה ניראלי..ולרגלייך הבאפלו שקניתי לך ליום הולדת..


אני שוב ממשיך לכתוב עוד מכתב ללא נמען כי זה ברור שהנשמען לעולם לא יקבל את המכתב הזה וידע מה אני באמת חושב עליו.


עוד מעט אני ואת שנה ביחד רק עוד 13 ימים יגיע היום המאושר בחיי ..את תמיד תישארי אהובתי הנצחית היית ..ועוד תמישיכי להיות..


אני אוהב אותך לנצח מקוה שאני אתעורר מהסיוט הזה במהרה וישוב לחלום את החלומות הוורודים שחלמתי כשהייתי איתך..


אוהב אותך לנצח לך נשעתי אמונים..


שלך לנצח אלעד..