המכתב שלא קראת

הריח שלך העיניים שלך המבט....נחרטו בזיכרון אין חזרה....אין.


חיה על העבר שוכחת מההווה, חיה על אותם הזמנים שתמיד חשבתי שיהיו אינסופיים


חשבתי שנחיה לנצח מאושרים מכולם חיים את החיים בלי שום מעצורים


זה מה שאתה חשבת, זה מה שאני ,זה מה שחשבו גם הם


אף אחד לא ידע שבסוף ליבינו ידמם


אבל פה אין את ההנאה שבלהאשים את האחר


פה אני יכולה להאשים רק את עצמי, אוי הנה זה חוזר


לו הייתי יכולה להחזיר את הזמן לאחור


לעצור את ליבו מלהיות שחור


להחזיר את הזמן להחזיר את הבגידה


בגדתי באהבה הכי גדולה


מה עשיתי מה עשיתי?!


בגדתי בו שאותו רציתי!!


מה עשיתי? הרסתי הכל!


בראשי מהדהד הקול


קולך היפה שהיה שלי, עד המקרה


אבל אני עוד יודעת שאותי אתה רוצה


אבל עוצרים בעדך חבריך והמצפון


הרי אתה יודע שאין כל הגיון


לחזור אלי ואז ישוב הדיכאון


ואני? אין כמוני מצטערת


את כל חיי אתן בשביל סליחה


את נשמתי הייתי שוברת


רק כדי לקבל אותך


שוב,בחזרה


אבל דיי נגמר הכל


חיה על הזיכרונות


יושבת ליד איזה ים כחול


נזכרת ברגעים שלנו יחד, לפני כל הצרות


חיה על הזיכרון


שוכחת מן ההווה


חיה על אותם זמנים


שאז היו כה נפלאים


חיה על הזיכרון


לפני שליבי הפך בטון


אחיה עם המצפון עד לנצח נצחים


אחשוב על איך יכולנו להיות מאושרים


עכשיו לא תהיה לי אהבה טהורה אף פעם


הרסתי הכל עכשיו כבר אין עוד טעם


כל בחור שאחליט לתת לו ניסיון


זה אתה שתעלה לי בזיכרון


עכשיו שוכבת לי על הבטן


ונזכרת איך היה לנו גן עדן


הרסתי הכל מכשפה שכמותי


שונאת את כולם


אבל יותר מכל


שונאת אותי