ככה ישאר תמיד..

לפני כמעט שנתים, אני זוכרת שראיתי אותך אז בפעם הראשונה ולא היחסתי אליך מי יודע מה. בשבילי היית סתם עוד אחד שיושב בשורה הלפני האחרונה.


אבל ככל שהזמן המשיך והלך הרגשתי אליך דברים, הלב התחיל לדפוק ואני רק רציתי לצעוק. אתה לא שמעת, לא הסתכלת, לא הגבת.


היום אתה יודע, היום אתה גם שומע, ומה אתה עושה אני לא יודעת. בינתים אני רק מחכה למחר ליראות מה יקרה כי לי זה כבר נימאס.


אני אוהבת אותך, ולא משנה מה יקרה זה ימשיך ככה, גם אם מחר תבוא ותגיד לי שזהו, הכל נגמר ואתה אוהב מישהי אחרת.