מלאכית אבודה בשתיקה/ברבי

בבדידות עמוקה מהרהרת


מלאכית אבודה בשתיקה


את מה שמרגיש הלב לא אומרת


רק סופגת את העצבות המעיקה


 


לאט לאט מתרוקנת


נשמתה הכל כך כאובה


בראשה מנגינה מתנגנת


ובתו פועמת האהבה


 


מלאכית הושפעה מהרוע


אך נשמתה נותרה טהורה


כנפיה הלבנות לקחו אותה גבוה


הרחק מכאן וללא חזרה


 


לעולם לא תזכה לחיוך מאוהב


לחיבוק, למילות אהבה ורכות


אבודה בשתיקה, לבה לאט נגנב


על ידי אותה התחושה שבתו החלה למות


 


בבדידות עמוקה היא שוקעת


מלאכית אבודה בדרכים


בים של עצב, יגון, היא עת


וזיכרונות שלא נשכחים...