סוף טוב?

כאילו לא השתנה דבר, הכל נשאר במקומו.. וגם אני פה לא זזה לשום מקום כאילו מחכה


למשהו.. בטח שלא לסוף טוב. כבר מזמן הפסקתי להמאין בסוף טוב, הרי עדיף סוף אמיתי,


גם אם הוא לא נגמר באושר ואושר.. אז למה אני מחכה, אם לא לסיום משגע של סיפור שלא


נגמר..? אני מחכה להוחכה שזה בעצם כן נגמר וה הכל יהיה בסדר זה רק בראש שלי.. הרי


אני סתם מפגרת שמאמינה לכל דבר כי אם לא האמונה אז אני אהיה כמו כולם.. חלק מהעולם


הכל כך אומלל הזה. עוד מעט אתה תתקשר או אולי אפילו תבוא ותספר לי סיפורים כמו שרק


אתה יודע ואני האמין כמו שרק אני מאמינה ואתה תזכה לכמה שעות של שלווה בחיקי ואני


אזכה לכמה שעות של אמונה שזה אמיתי ולא חלק מהמשחק שלך ואז אחרי כמה רגעים אני אבין


שזה לא באמת ושעוד פעם נפלתי במלכודת הזאת שנקראת אתה אבל זה כבר לא ישנה דבר כי זה


לא פעם ראשונה ובקצב הזה גם לא פעם אחרונה כי נראה לי שאני לא ממש יכולה בלעדייך..


כמו שאמרתי כאילו לא השתנה דבר הכל נשאר כמו שהיה ואני עדיו פה מחכה לרגע שזה לא


יהפוך לסוף טוב אלא יהפוך לסוף אמיתי.. שאני אוכל סוף סוף לסגור את הספר ולהגיד

הסוף גם אם בסיפור הזה אין מנצחים או אהבות או המשכים ומתח.. גם אם הסיפור הזה

נגמר בפשטות כמו שרק אתה יכול לסיים אותו אז תן לזה להיגמר אם אין המשך יבוא אני


אסתדר, אני כבר לבד יכתוב את העלילה..וה אני לא יכולה בלעדייך יהפוך למשהו אחר..


לסיפור אחר לגמרי..



המשך יבוא? לא..