אתה כבר לא אתה

"מחכה לרגעים שאת נוגעת לשכוח את הרע ואת המר מלטף ומקווה שאת שומעת איך ליבי הולם ברגע מאושר.."


אני כל כך מזדהה עם המשפט הזה שבא לי שוב לבכות, פתאום ברגע אחד נראה שהכל רע, שאין תקווה, שאין חשק בחיים. והכל בגללך. וזה כי אני חיה בשבילך ומלענך ומלבדך אין לי טעם בחיים האלו. מילה שלך יכולה לעשות לי את היום אבל מצד שני היא גם יכולה להרוס אותי יותר מאשר סטירת לחי. כואב לי הלב, אני לא מבינה אותך קשה לי כל כך. אני מרגישה כמי שנאכלת מבפנים, כמי שמתהלכת כמתה בחיים, אני איתך ומרגישה בלעדיך.


בכל פעם זה קורה מחדש אתה במילה קטנה מפיל אותי, אני כואבת, אתה מבקש סליחה ואני סולחת. אבל למה? למה אתה חושד בי על כל דבר קטן, למה אתה כזה קנאי, למה אתה לא מניח לנו לחיות בשקט, למה אתה צועק עליי, למה ,למה אתה גורם לי לבכות כל פעם מחדש. אתה יודע שהחיים שלי בלעדיך הם לא חיים, אתה יודע שאני לא יכולה בלעדיך,שאני אוהבת אותך מעבר להכל, שבשבילך עשיתי ואני יעשה הכל, אז למה למרות שאני נאמנה לך שאני נותנת לך את כל כולי אתה מתייחס אליי ככה. אתה לא אכפתי אפילו לא אמרתי ללי בהצלחה היום, אפילו לא התקשרת,אתה כבר לא אתה!!!! למה אתה מתנהנג ככה, הרי מחר זה יעבור לך ובי זה יישאר, למה אתה אוהב אותי וגורם לי להרגיש שלא, למה אהובי ? אני צועקת לך למה? תענה לי


 


אני אוהבת אותך ולעד יאהב