מכתב וידוי לאקסית שעזבה לחול

מלוש...




אני נכנס לפייסבוק כל יום 3 פעמים ביום כדי לקוות שתגיבי אלי...שתתני איזה רמז מה קורה איתך אין לי מושג אם ראית את ההודעה שלי אז אני מנסה גם פה...


יפה שלי...אני פה בגדוד עובד 20 שעות ביממה אבל הלב נמצא בארה"ב איתך 24 שעות ביממה


אני כל כך אוהב אותך..לא מפסיק להסתכל על התמונות שלך


ניסיתי לצאת לדייטים אבל הכל היה כל כך כושל...אני לא יכול להמשיך הלאה ככה, לא יכול לשכוח אותך...כי זה לא נגמר מחוסר אהבה...כי מבחינתי זה נגדע בשיא הפריחה


יש לי ווידוי...מאז שנפרדנו אני לא יכול לשכב עם אף אחת אחרת..ניסיתי וגם זה לא הצליח כי כל פעם את מופיעה לי בראש.


הלוואי באמת זה היה יותר קל...שהזמן היה עושה את שלו יותר טוב...אבל זה ממש לא עובד ככה.


הייתי מוכן לתת את הכל אבל ממש את הכל רק בשביל לחבק אותך עכשיו, לנשק אותך,להתעורר איתך..אפילו הנסיעה המזורגגת כל יום ראשון ב-4 בבוקר חזרה הביתה נראית כמו פנטזיה ששווה לתת בשבילה הון שלא יתואר.


אני מאמין שאת מבלה שם נהדר ואני שמח בשבילך...ושלא תטעי ותחשבי לרגע שאני מנסה להשאר במקום או חי בסרט שלפתע תחזרי....אני מנסה לצאת ולבלות..יוצא לדייטים אבל הלב נשאר איתך (וגם הגוף נשאר איתך).


אחותי הגדולה אומרת שזה טבעי מה שאני מרגיש..אבל כלום לא מעודד אותי...אני כל כך מתגעגע אלייך ומסוגל לרשום את המשפט הזה ב 1000 עותקים בלי לעשות העתק הדבק.


הלוואי שהיית חוזרת...הייתי עושה אותך המאושרת בנשים ואת בעצם קיומך ונוכחותך עושה אותי המאושר בגברים.


מלי שלי...אני לא יודע אם נשארתי בליבך כמו שאת נשארת בליבי אבל אני אמשיך לחכות לתגובה ממך יום אחרי יום אחרי יום בלי לגווע ובלי לוותר.


אוהב אותך בכל רמ"ח איברי


צחי