דויד , אהובי הנצחי - לצערי :|

דויד ,

אני יושבת וכותבת את המכתב הזה , ולא יכולה להסביר או לתאר את הרגשות שמשתוללים אצלי בלב . הרוב מעצב , געגוע ... הידיעה שלעולם לא נתראה! שאני לעולם לא אשמע את הקול שלך יותר , אני לא אראה את המבט שלך , ואני לא אשמע את הצחוק שכבש אותי .
אני כ"כ מתגעגעת אלייך  , אני כבר לא יכולה יותר . אני רק מחכה לאות אחת ממך , לדעת שגם אתה מרגיש אלי משהו . אני כבר לא יודעת למה להאמין , אני לא יודעת מה נכון .. ומה לא נכון רק מה שאני יודעת זה שאני אוהבת אותך , ושאתה לא יוצא לי מהראש!
עברתי דרך לא קלה בימים האלה , אני בחיים שלי לא הרגשתי ככה למישהו , זה פעם ראשונה שאני כ"כ אוהבת מישהו , וזה לא סתם " הידלקות " לצערי / : . זה בא בזמן הכי לא טוב , במקום הכי לא טוב , והבחור הכי לא טוב .


אין לי חשק לכלום , לא לאכול , לא לשתות , לא לנשום . הלב שלי עוצר כשאני נזכרת בשם שלך,והוא דופק בעוצמה שאני נזכרת ברגעים היפים שעברתי איתך . מאז ...... פשוט אין לי חשק לכלום .. יש לי חשק רק לבכות , ולהיות בדיכאון .. ולדעת בתוכי שכל מה שעברתי  זה היה כמו חלום , שהפך לסיוט שמתנפץ לי עכשיו בפנים. הדמעות שלי זולגות כבר בלי מאמץ אני פשוט יושבת והן יורדות להן , סתם כך . זה כ"כ יושב לי על הלב , וכ"כ כואב לי שאין לי גם למי לספר את זה .. רק לי לי ולי , בגלל שאף אחד לא יבין אותי... רק ישפוט אותי!
אני לא יודעת כבר מה לעשות , אני מנסה הכל כדי לשכוח אותך ... אני לא מצליחה! אני משקרת על עצמי , וגם זה לא עובד עליי כבר !
אני כ"כ מצטערת שהכרתי אותך!
אבל על מה שאני הכי מצטערת זה ש .. נתתי לעצמי להתאהב בך , למרות שאמרת לי את כל הדברים ההם , הדברים שלא אהבתי לשמוע!
שבחיים לא ציפיתי לעצמי , להתאהב בבחור כזה .


ועכשיו נשאר לי רק זיכרונות עם תוספת דמעות במשך 24 שעות!
זה כזה מוזר לחשוב על זה כי בדיוק לפני שבוע בשעה הזאת , הרגשתי רגשות שהציפו אותי , דברים שלא הרגשתי מעולם .. ואני יכולה להגיד בפירוש שכן , דויד ההיתי האישה הכי מאושרת בעולם!
 כן פרפרים זבובים כל מה שאומרים , זה אמיתי!
אני הרגשתי את זה .. וזאת הייתה ההרגשה הכי מדהימה בעולם . ולחשוב , מה שבוע אחד עשה לי בגללך , את ההרגשה הכי חרא בעולם!
כמו שעשית לי את ההרגשה הכי טובה בעולם , ואת הרגשות הכי נפלאים שחוויתי!
עשית לי את הרגעים הקשים ביותר , והנוראים ביותר שהרגשתי /:


ומה שגרוע , שאני בטוחה שמיום ליום זה ייפחת , אבל זה רק גובר , ולא נגמר!
זה לא נעלם , זה נשאר ומצטבר ומכאיב לי יותר ויותר!
אני רק רוצה שהסיוט הזה כבר ייגמר .


/: