מכתב אחרון לאהובי יניבי

היי מה קורה מה שלומך? לפני שאני מתחילה לכתוב לך חשוב לי להגיד לך כמה אני מצטערת וכמה שאני מתביישת במה שגרמתי לך. ואני מאוד מבקשת סליחה מעומק ליבי. אני כותבת לך את המכתב הזה כי אני יודעת שאתה מאוד כועס עליי למרות שאני יודעת שזאת רק ידידה ואני כן סומכת עלייך למרות שבעברי חוייתי דברים לט נעימים עם אנשים לא נעימים מקרה האקס הבוגד.... ואתה חושב שאין לנו עתיד ביחד ואנחנו לא מתאימים....... אני יושבת וכותבת לך כי זאת הדרך היחידה שאני בטעות יכולה לתקשר איתך ואם בכלל.... האמת אני לא יודעת למה דווקא בימים שאמורים להיות מאושרים הימים בוא הכרנו ( 25.1.2008 יום שישי 25.7.2008 היום בדיוק לפני חצי שנה יצאנו לדייט ראשון...). אני כותבת לך את המכתב. זאת כי מצד אחד אני אוהבת אותך ומצד שני אני לא יודעת אם תסלח לי לעולם ואין כוח בעולם שיכול להפגיש אותנו שוב כמו פעם. ועוד משהו איש יקר שלי אני לא יודעת למה עשייתי את הטעות הזאת ועל כך אני מצמערת. אין לי כוח להסביר את עצמי ואיך הגענו למצב הזה איך ברגע של שטות ליבך החם והאוהב הפך להיות קר וחסר רגשות. ואיך כל חיוך שלך הפך להיות צעקני וקולני. אהובי אין רגע שאני לא חושבת כמה הייתי רוצה להיות שלובה בין זרועותייך ולהרגיש את קצב פעימות ליבך החם והאוהב. יניבי שלי אני לא יודעת מה אתה עושה ברגעים אלה...... אז תדע לך שאני בכל פעם מסתכלת וקוראת בשימך ומתפללת לאלוקים......יניבי שלי אני כל כך מתגעגעת אלייך ואין רגע שאני לא חושבת על הרגעים היפים שהיו לנו ביחד ואיך כל נגיעה שלך העבירה בי צמרמורת ואיך כל הנשיקות שלך היו לוהטות ומלאי תשוקה שאשאירו טעם מתוק של עוד.... ומה שאני הכי זוכרת איך הכרנו אתה זוכר שסיפרת לי איך הDR נתקע בצומת "מעריב" ואתה חשבת ללכת לאופיס דיפו בדייזין ובמקום זה החלטת לעבור בקניון דרכי ומאז הכל אגדה.... פתאום החיים שלי הפכו להיות מלאי חיים ומלאי אהבה מה שלא היה שנים. אהובי למה בכל פעם שאני חושבת עלייך יורדות לי דמעות ולמה שאני מנסה להסביר את עצמי אני לא מצליחה. חושבת ולא יכולה. יניבי אומרים שהזמן מרפא את הפצעים אבל אצלך זה אחרת. אצלך הפצעים מסרבים להתראפות הם כואבים וחלשים וכל מחשבת עלייך זה כמו סכין שפוצעת את הלב הקטן והשבור וכל דמעה עלייך זה כמו אלפיי מחשבות שמנסות לא להיות אבל הן שם ולא זזות. יניבי כמה עוד אפשר לכתוב לך ולהגיד לך שאני מצטערת על מה שקרה. והאם נשאר לך רגש בשבילי שיכול לחסות את כאבי ולהחיות אותך מחדש... ואיך אני לא מבינה למה זה היה צריך לקרות לנו. היה לנו כל כך טוב ביחד צחקנו ואהבנו יניבי אתה זוכר את השיחות העמוקות שהיו לנו ביחד שהובילו ללילות ללא שינה.... וברגע של שטות הכל קרס והותיר אותי ללא שמחת חיים ובעיקר ללא אהבה שהיא איתך. לסיום אני מאוד מקווה שתקרא את המכתב ותבין אותי כי לא ניסיתי לפגוע בך ולא ניסיתי שיהיה לנו רע בסה"כ ניסיתי להראות לך את הדרך ולהחיות את הקשר ולהוביל אותו למקום טוב יותר כי קשר בונים מהיסודות מלמטה למעלה. זה כמו בניין בונים את היסודות שאגב אותם בונים הכי הרבה זמן ואז מתחילים לבנות למעלה ואתה לא נתת לזה צאנס אתה רמסת ולא הקשבת לקשר שלנו. שלך אוהבת תמיד ענברית....


נ.ב


מקווה שבאמת תקרא את המכתב ובאמת תבין אותי