הזיכרונות מכים בי כמו רעם בעץ!

הזיכרונות מכים בי! כואב לי להיזכר אני כמו ילדה קטנה שמחזיקה בעץ שלא
יפול בסופת רעמים וברקים אהוב שלי שסיפרתי לך על רגשותיי התכוונתי לשמור עדיין על
יחסי ידידות תקינים ולא הפרתי את הידידות בכך שסיפרתי לך! להפך הוכחתי שגם ברע אני
יכולה לספר לך מה עובר עליי! ממש לא עזרת לי בזה שהתחלת להתחמק! ממש ממש לא!!! אתה
מפחד ממני ובצדק,אבל אתה לא חייב לעשות ההפך להרוס את הידידות! הזיכרונות שלנו יחד
מכים בי...כל הנשיקות הקטנות,החיבוקים שלא אשכח בחיים,החיוכים המדהימים
שלך!,הליטופים,והכול מידידות,ומזה כל כך נהנתי,ואני מתגעגעת לדברים הקטנים
הללו,שמעכשיו מחליפים אותם רסיסי ליבי השבור!,הדמעות החמות,העיניים
האדומות,האדישות,השקט! הכאב-זה שחותך לי את הלב! אני כל כך אוהבת אותך!

הזיכרונות כאילו עומדים מולי ומשפילים אותי...איך יכולתי לספר לך! בסך הכול הייתי
ידידה טובה! ובשבילך גם זה לא....למה ה'....למה?! למה הוא לא אוהב אותי! מה כבר
יעשה בכי?מה יעשו דמעות?עיניים לחות? כאב??? מה כבר יעזור לי ללב?<! ניסתי
לשכוח,לסלוח לא הצלחתי אני פגועה מדי אהוב שלי דווקא שאני כל כך צריכה אותך לעבור
את זה התרחקת....אני צריכה מישהו חזק שיעמוד לידי ויראה לי את הדרך...איפה אתה
עכשיו?! כשטוב אתה יודע להיות חבר טוב אבל ברע אתה בורח...זה כואב לי כי אני כל ך
רוצה אותך לצידי...שתחזיק לי את היד כמו פעם תלטף לי את היד ותבטיח שהכול יהיה
בסדר,מישהו שאוכל לחבק ולבכות לו על הכתף...את כל זה אני צריכה כדי לחיות...מה
לעשות?! כזאת אני וכל כך ציפיתי שתהיה שם בשבילי שתעזור גם לי!

להתגבר לחזור לשיגרה להיות אותה אחת רגילה נורמלית התאהבתי בך ותראה מה קרה לי! אני
מנסה לעבור את זה לבד כי גם החברה הכי טובה שלי לא יודעת את הסבל שאני עוברת אז אני
מנסה לבד..ולא בהכרח יכולה קשה לי ודווקא שאני צריכה אותך הלכת אליה...כל הכבוד
סופרסטאר גדול מהחיים אתה ממש לא עוזר לי תשמע לי תשתנה ומהר!!! אני כל כך אוהבת
אותך שלא איכפת לי מי אתה....ונפלתי במלכודת אהבתי אלייך! לצערי הרב...