הלוואי והיית כמו פעם

אני לא יודעת איך לכתוב לך את זה, אני לא יודעת מה לכתוב. הרסת אותי, הכאבת לי, השמדת כל טיפת תקווה שהייתה בי.


אף פעם לא נחזור להיות מה שהיינו, זה כבר תקופה שלא עובדת זה שנה שלא רוצה להיגמר, והיום הבנתי שהיא גם לא תחלוץ. זו הרגשה כל כך לא טובה,הרגשה שהורסת אותי.


אני מרגישה שאני מתעלקת עליך ושלך בכלל לא אכפת אם תהיה או לא תהיה איתי. נכון זו תקופה קשה שמתלווה בעומס בעיקר עם העבודה החדשה שלך , אבל למה קשה לך להרים אלפון אחד ביום?!?! למה רק אני צריכה ליזום, לארגן, להתקשר, להגיד שאני אוהבת..אתה נותן לי להרגיש כאילו אתה כבר לא רוצה בי למה רק אני תמיד אשמה?


 למה??.... כי הרגלתי אותך  כי אני תמיד רדפתי אחריך, התקשרתי תמיד ראשונה אחרי כל ריב אני זו שתמיד סולחת בקלות, זו שצריכה לוותר על הכל בשבלך. ואתה כלום....בזמן האחרון דבר אתה לא נותן מעצמך בשביל המערכת יחסים שלנו.


אתה מתנהג מוזר, אץה מתנהג בצורה נקמנית וכועסת כשבסה"ע טענתי בפניך שאתה לא מקדיש לי מספיק מעצמך.


כל בחורה אחרת הייתה חושבת שהגבר שאני מדברת עליו , אתה, בוגד בה בגלל צורת ההתנהגות שלו אבל אני סומכת עליך יורת מעל עצמי ואני יודעת שאתה בן אדם ישר ואם לא היית רוצה להיות איתי היית אומר לי את זה בפנים ולא בוגד בי, ובנסוף אפילו לבגוד לא יהיה לך זמן.... אני רק מרגישה מוזנחת מרגישה שחסרה לי האהבה שלך